דיסנא

דיסנא היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.

היסטוריה

ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.

עם השנים הפכה דיסנא לעיירה חסידית, עד שאדמו"ר הצמח צדק אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף מתנגד.

שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.

דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "תומכי תמימים" שבעיירה ליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו כמה תלמידים מדיסנא לישיבה זו.

בראש ועד הקהילה עמד הרב שמריהו זלמן יפה.

מלחמת העולם השניה

בכ"ז סיון תש"א כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב, הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.

חיסול הגטו

קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז תש"ב. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.

רבני הקהילה

בדיסנא כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב מרדכי מרגליות, שהוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש ואחיו בני אדמו"ר הצמח צדק - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה. לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו מרגליות על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר. עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב מנחם מענדל זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.

חסידים מפורסמים מדיסנא

• הרה"ח בנימין זאב - היה חי בתקופת אדמו"ר הזקן.

• הרה"ח דובער משה דיסנר - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.

• הרה"ח שילם קוראטין - כיהן כמשגיח בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש.

• הרה"ח איצ'ה דיסנר (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

• הרה"ח ישראל נח בליניצקי - משפיע, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים ברינוא.

• הרה"ח מרדכי חפץ הי"ד - שימש כ'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי אדמו"ר הריי"צ.

• הרה"ח דוד הלמן - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

• הרה"ח ברוך יוסף קוזלינר מראשוני חסידי אדמו"ר מוהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ.

• הרה"ח חיים שניאור זלמן קוזלינר - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

לקריאה נוספת

• הרב יוסף יצחק בורובסקי, קהילת החסידים בעיירת דיסנא, אהלי ליובאוויטש גליון ב' עמוד 37.