י"ד בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== נפטרו === | === נפטרו === | ||
*[[תשמ"ב]] - ר' [[יהודה שמוטקין]], חסידי חב"ד תושב [[תל אביב]] שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של הרבי הריי"צ בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] בארץ הקודש. | *[[תשמ"ב]] - ר' [[יהודה שמוטקין]], חסידי חב"ד תושב [[תל אביב]] שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של [[הרבי הריי"צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] בארץ הקודש. | ||
*[[תשמ"ד|תשד"מ]] - הרב [[אברהם זלצמן]], חניך ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ומחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש. | *[[תשמ"ד|תשד"מ]] - הרב [[אברהם זלצמן]], חניך ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ומחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש. | ||
*[[תשס"ג]] - הרב [[שמואל דוד בלינוב]], שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]]. | *[[תשס"ג]] - הרב [[שמואל דוד בלינוב]], שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]]. | ||
גרסה מ־06:57, 11 ביולי 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד בשבט הוא היום הארבעה עשר בחודש שבט.
אירועים ביהדות
- תקט"ז - רבי יעקב יהושע פאלק (ה"פני יהושע") נפטר.
- תרנ"ד - רבי יחיאל דנציגר, אבי שושלת אלכסנדר, נפטר.
- תשס"ה - רבי דניאל פריש, מחבר פירוש 'מתוק מדבש', נפטר.
ימי חב"ד
- תקס"ח - חתונת מרת ברכה בת אדמו"ר האמצעי, עם הרב יונה מז'יטומיר.
נולדו
- תשי"א - הרב יוסף הכט, מקבוצת השלוחים לארץ הקודש, רבה הראשי של אילת, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- תשמ"ג - הרב שמואל ביסטריצקי, מנהל בית ההוצאה לאור 'לדורות', ועורך סדרת 'יהדותון'.
נפטרו
- תשמ"ב - ר' יהודה שמוטקין, חסידי חב"ד תושב תל אביב שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של הרבי הריי"צ בכל הקשור לספריית ליובאוויטש בארץ הקודש.
- תשד"מ - הרב אברהם זלצמן, חניך ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב ומחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- תשס"ג - הרב שמואל דוד בלינוב, שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש בפריז שבצרפת.
| הפתגם היומי - י"ד בשבט - מלוח היום יום |
|---|
| במנחה אין אומרים תחנון.
בא כבוד קדושת אבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער אקוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין די כח פון די מחשבה. תרגום מאידיש: אצל כבוד קדושת אבותינו הקדושים, לבד העניין של התעוררות רחמים על המקושרים, היתה עבודה להזכיר בינו לבין עצמו את המקושרים, ולהתבונן בעניין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימים של זה שחושבים אודותיו, כפי שאנו רואים במוחש, כשמביטים חזק על אחד מוכרח הוא להביט, כיון שהבטה פנימית מעוררת את עצם הנפש, וכך הוא גם בכח המחשבה. |