תומכי תמימים חמעלניק: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בראש השנה ת"ש הגיעו הגרמנים לעיירה חמעלניק ואסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית הגג של בית הכנסת עד סוף החורף של שנת [[תש"א]]. | בראש השנה ת"ש הגיעו הגרמנים לעיירה חמעלניק ואסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית הגג של בית הכנסת עד סוף החורף של שנת [[תש"א]]. | ||
רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם, מלבד אחדים שהצליחו לברוח קודם לכן, ביניהם ר' יוסף גולדשטיין, ר' [[חיים מאיר בוקיעט]], ור' [[מרדכי מאיר בריסקי]] | רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם, מלבד אחדים שהצליחו לברוח קודם לכן, ביניהם ר' יוסף גולדשטיין, ר' [[חיים מאיר בוקיעט]], ור' [[מרדכי מאיר בריסקי]] מאנשי הצוות, והתלמידים יחזקאל פאסטאג וגרשון שולזינגר. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־11:43, 21 בדצמבר 2014
ישיבת תומכי תמימים - תורת אמת חמעלניק היתה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש שפעלה בעיירה חמעלניק שבפולין בין השנים תרצ"א-תש"א, בהנהלתו של הרב יוסף גולדשטיין והרב אברהם זוננשטיין.
התייסדות הישיבה
בשנת תרצ"א[1] ר' יוסף גולדשטיין נסע לרבי הריי"צ לריגא לשהות במחיצתו בימים הנוראים, ובמהלך החודש הטיל עליו אדמו"ר הריי"צ לפתוח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש יחד עם ר' אברהם זוננשטיין, ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.
עם חזרתו לעיר ייסד את הישיבה עם קבוצה של חמישה עשר בחורים, והלימודים עצמם התקיימו בבית המדרש של העיירה.
סניף הישיבה הצליח ובשנת תרצ"ו כבר למדו בישיבה כשבעים תלמידים, והישיבה שכנה במבנה מרווח של ארבעה חדרי לימוד גדולים, והקהילה המקומית תמכה בישיבה ככל יכולתה, על אף שרובם לא נמנו על חסידי חב"ד[2].
ר' יוסף גולדשטיין תיפקד כמנהל הכללי של המוסד ובמקביל אף כיהן כמשפיע, ובנוסף על כל זאת פתח תלמוד תורה שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.
שם הישיבה
בשונה מרוב סניפי ישיבת תומכי תמימים שהוקמו בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ, התייחד סניף זה של הישיבה בכך שמנהליו קיבלו הוראה לקרוא לו בשם 'תורת אמת'.
במשך מספר שנים נקראה הישיבה בשם 'תומכי תמימים תורת אמת חמעלניק', אך כעבור מספר שנים כאשר ביקש ר' יוסף את עזרתם של בני העיר בתמיכה בישיבה, הם התנו את עזרתם בכך שיקרא לישיבה בשם 'בית יוסף', כהמשך לישיבה המקומית שפעלה בעיר בשנים עברו. ר' יוסף שאל לחוות דעתו של אדמו"ר הריי"צ שהסכים לשינוי שם זה באומרו לר' יוסף בחיוך "הלא גם שמך יוסף".
סגירת הסניף
בראש השנה ת"ש הגיעו הגרמנים לעיירה חמעלניק ואסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית הגג של בית הכנסת עד סוף החורף של שנת תש"א.
רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם, מלבד אחדים שהצליחו לברוח קודם לכן, ביניהם ר' יוסף גולדשטיין, ר' חיים מאיר בוקיעט, ור' מרדכי מאיר בריסקי מאנשי הצוות, והתלמידים יחזקאל פאסטאג וגרשון שולזינגר.
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא, עמוד רלג
הערות שוליים
- ↑ ב'התמים' ובתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא נרשם שהיה זה בשנת תר"צ, אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות וביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נמשך מי"ב אלול תרפ"ט ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.
- ↑ כך מדווח בקובץ התמים שיצא לאור בורשה באותם שנים.