שמריהו יהודה לייב מדליה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:שמריהו מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מדליה בחדר עבודתו]]
הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל"ב]]-[[כ"ד ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי המשטרה החשאית ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.
הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל"ב]]-[[כ"ד ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי המשטרה החשאית ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.



גרסה מ־19:58, 6 בדצמבר 2014

הרב מדליה בחדר עבודתו

הרב שמריהו יהודה לייב מדליה (תרל"ב-כ"ד ניסן תרח"צ) היה רב העיר מוסקבה, ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם אדמו"ר הרש"ב לטובת כלל יהדות רוסיה. נעצר על ידי המשטרה החשאית ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.

תולדות חיים

נולד בשנת תרל"ב למשפחה של חסידי קאפוסט, ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם "העילוי מקרטינגה".

בבחרותו, הסתופף אצל האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ושם גם התחבר לרב שלמה יוסף זוין, והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.

בשנת תר"נ נישא למרת דבורה, בתו של הרב דובער קרסיק רב העיירה קרלביץ, והתמנה (בשנת תרנ"ה) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר קרלביץ, ובשנת תרס"ג הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב העיירה במשך שנתיים, אז עבר לוויטבסק וכיהן כרב העיר.

בשנת תרע"ח נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם נתפס על ידי המשטרה החשאית בב' שבט תרצ"ח, ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום כ"ה ניסן תרצ"ח.

במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת תשכ"ד התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.

בשנת תשס"ח אותר מקום קבורתו בעיירה קומרנקה.

עסקנות ציבורית

מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של אדמו"ר הרש"ב לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות.

בשנת תרס"ט השתתף באסיפת הרבנים בוילנא, ונשלח כנציגו של אדמו"ר הרש"ב להשתתף בועידת ההכנה של הרבנים הדתיים שהתקיימה בוורשה.

בשנת עת"ר השתתף בכנס רבני רוסיה שהתקיים בפטרבורג, כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון מאיר שמחה מדווינסק).

בשנת תער"ב השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל, והביא לשם את דעתו הברורה של אדמו"ר הרש"ב המתנגדת לציונות.

בשנת תרע"ז התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.

בחודש שבט תרפ"א שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד תלמודי התורה והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט[1].

בשנת תרצ"ג התמנה כרב העיר מוסקבה כמחליפו של הרב יעקב קלמס[2]. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר במסירות נפש את באי בית הכנסת לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים.

משפחתו

לקריאת נוספת

הערות שוליים

  1. יהדות הדממה, גוטליב.
  2. שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.