ט"ז בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==[[ימי חב"ד]]== | ==[[ימי חב"ד]]== | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*[[תרס"ט]] - רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]] | *[[תרס"ט]] - רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]] (לפי אחת הגירסאות). | ||
*[[תרצ"ח|תרח"צ]] - הרב [[רפאל צבי הרטמן]], מחנך | *[[תרצ"ב]] - הרב [[הלל רבינוביץ']], ראש ישיבה ומשפיע בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | ||
*[[תרצ"ח|תרח"צ]] - הרב [[רפאל צבי הרטמן]], מחנך ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בית שמש]]. | |||
===נפטרו=== | ===נפטרו=== | ||
*[[תקע"ג]] - מרת [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא]] | *[[תקע"ג]] - נפטרה מרת [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא]] בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ומנוחתה כבוד ב[[האדיטש]]. | ||
*[[תשס"ה]] - הרבנית [[דבורה אשכנזי]], יו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] בארץ הקודש | *[[תשס"ה]] - הרבנית [[דבורה אשכנזי]], יו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] בארץ הקודש. | ||
{{להיום יום|ט"ז|סיון}} | {{להיום יום|ט"ז|סיון}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ט יו]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ט יו]] | ||
גרסה מ־01:30, 27 במאי 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ז בסיוון הוא היום השישה עשר בחודש סיוון.
אירועים ביהדות
- תרכ"ח - רבי מרדכי מנחם מנדיל קאליש, האדמו"ר מוורקא, נפטר.
- תש"ד - רבי שלום אליעזר הלברשטם, האדמו"ר מרצפרט, נרצח על קידוש ה'.
- תש"ד - רבי דוד לייפר, האדמו"ר מנדבורנא-באניא ומחבר ספר 'אוהב חסד', נרצח על קידוש ה'.
ימי חב"ד
נולדו
- תרס"ט - רבי ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי (לפי אחת הגירסאות).
- תרצ"ב - הרב הלל רבינוביץ', ראש ישיבה ומשפיע בישיבת תורת אמת בירושלים.
- תרח"צ - הרב רפאל צבי הרטמן, מחנך ומשפיע קהילת חב"ד בבית שמש.
נפטרו
- תקע"ג - נפטרה מרת פריידא בתו של אדמו"ר הזקן, ומנוחתה כבוד בהאדיטש.
- תשס"ה - הרבנית דבורה אשכנזי, יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש.
| הפתגם היומי - ט"ז בסיון - מלוח היום יום |
|---|
| כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע, אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף.
לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות. עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע. אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו. |