י"ז באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
מ (החלפת טקסט – "ימי חב"ד" ב־"ימי חב"ד") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
*[[תשל"א]] - רבי סאסי בן חויתה הכהן מג'רבה - תוניסיה, מחבר ספר 'פרוכת המסך', נפטר. | *[[תשל"א]] - רבי סאסי בן חויתה הכהן מג'רבה - תוניסיה, מחבר ספר 'פרוכת המסך', נפטר. | ||
== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תק"ג]] - נישאו הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר. | *[[תק"ג]] - נישאו הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר. | ||
*[[תש"ד]] - נוסדה ב[[ירושלים]] הישיבה החב"דית [[מדרש שמואל]]. | *[[תש"ד]] - נוסדה ב[[ירושלים]] הישיבה החב"דית [[מדרש שמואל]]. |
גרסה מ־02:04, 10 באוגוסט 2016
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ז באלול הוא היום השבעה עשר בחודש אלול.
אירועים ביהדות
- תל"ג - רבי חיים בנבנישתי - החבי"ב, רבה של איזמיר - טורקיה, מחבר ספר 'כנסת הגדולה', נפטר.
- תק"ס - רבי יוסף יוסקא הלוי מראוונא, מחבר הספרים 'יסוד יוסף' ו'ליקוטי יוסף', נפטר.
- תרל"ג - רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי, רבה של טבריה, נפטר.
- תרפ"ט - רבי יעקב קופל רייך, רבה של בודפסט - הונגריה, נפטר.
- תרצ"ה - חוקי נירנברג השוללים את זכויותיהם האזרחיות של יהודי גרמניה נכנסים לתוקפם.
- תרצ"ט - פורצת מלחמת העולם השנייה - מתחילה שואת יהודי אירופה.
- תשל"א - רבי סאסי בן חויתה הכהן מג'רבה - תוניסיה, מחבר ספר 'פרוכת המסך', נפטר.
ימי חב"ד
- תק"ג - נישאו הוריו של אדמו"ר הזקן, ר' ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר.
- תש"ד - נוסדה בירושלים הישיבה החב"דית מדרש שמואל.
- תשמ"ח - הרבי הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש 770, בטקס שנערך ביוזמת הנגיד מר דוד צ'ייס.
- תשנ"ו - נוסד תלמוד תורה חב"ד באור יהודה.
נפטרו
- תשס"ז - הרב מאיר איטקין.
- תשס"ז - הרב אורי בן שחר, מפעילי רשת אהלי יוסף יצחק ויושב ראש המועצה הדתית בכפר חב"ד.
הפתגם היומי - י"ז באלול - מלוח היום יום |
---|
רבינו הזקן היה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא שבת פרשת תבא, ושמע אדמו"ר האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביום הכיפורים נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו"ר האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות" (= לא נשמעים קללות). |