נתן סאה ונטל סאה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " – " ב־" - " |
מ החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד" |
||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==תקנת [[אדמו"ר הרש"ב]]: בור על גבי בור== | ==תקנת [[אדמו"ר הרש"ב]]: בור על גבי בור== | ||
לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. | לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו עוד מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. | ||
על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}} | על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}} | ||