לוי ביסטריצקי – הבדלי גרסאות
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==קורות חיים תש"ל - תש"מ== | ==קורות חיים תש"ל - תש"מ== | ||
בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. ישב שם שנתיים עד חתונתו. בד בבד עשה גם שימוש אצל הרב [[ | בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. ישב שם שנתיים עד חתונתו. בד בבד עשה גם שימוש אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] מניו יורק שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]] שקיבל הוראה מהרבי ע"כ שיתן לו לעשות שימוש אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה וכדי שבבוא היום יוכל לשמש כרב. | ||
בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית תחי' אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה והרבי הסכים והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו והרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'. לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים ואח"כ עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל. | בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית תחי' אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה והרבי הסכים והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו והרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'. לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים ואח"כ עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות. | בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות. | ||
בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת". זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש הטמון בבית העלמין הישן בצפת. | בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת". זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש הטמון בבית העלמין הישן בצפת. | ||
==קורות חיים תש"מ - תש"נ== | ==קורות חיים תש"מ - תש"נ== | ||