נחמן שלום שכנא הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[כ"ט באדר]] [[תרע"א]] בעיר [[חברון]] להוריו [[משה שמואל הרטמן|משה שמואל]] ו[[שושנה רייזל הרטמן]], כנצר למשפחה מגזע [[חסיד]]י [[חב"ד]], וכדור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]. (אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]] בת | נולד ב[[כ"ט באדר]] [[תרע"א]] בעיר [[חברון]] להוריו [[משה שמואל הרטמן|משה שמואל]] ו[[שושנה רייזל הרטמן]], כנצר למשפחה מגזע [[חסיד]]י [[חב"ד]], וכדור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]. (אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]). | ||
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו '[[חיידר]]' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. | בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו '[[חיידר]]' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. | ||
גרסה מ־15:06, 13 במאי 2014
הרב נחמן שלום שכנא הרטמן (תרע"א-תשס"ח) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
תולדות חייו
נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון להוריו משה שמואל ושושנה רייזל הרטמן, כנצר למשפחה מגזע חסידי חב"ד, וכדור שישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. (אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין היא נכדת הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי).
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו 'חיידר' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.
פעילות ציבורית
בשדה החינוך וההוראה
בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.
לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי) עבר לגור בשכונת רמת יצחק ועבד בתל אביב בביה"ס תחכימוני ובילו.
בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד בסמינר למורים ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים ז"ל. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו על ידי בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
תלמיד חכם וסופר
זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה לאורם נתחנך של בנו, הרב יוסף הרטמן.
פעילויות נוספות
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה רמת יצחק, בה גר, לעיר רמת גן ולא שתצורף לעיר גבעתיים שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ברמת יצחק, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
היה בין מייסדי ומתפללי בית הכנסת היכל מרדכי רמת גן, היה מסור למבצעי הרבי. היה פעיל ב איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ומסור לעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
תעודות הוקרה
על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"
פטירתו
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח ומ"כ בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים שלוחים בארץ וברחבי העולם.
- בניו
- הרב רפאל צבי הרטמן
- הרב יוסף הרטמן
- הרב חיים ישראל.
- בתו
- מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
לקריאה נוספת
ספר הצאצאים עמוד 307.