ראשונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " בא' " ב־" באחת ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<REF> שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<REF> שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | ||
[[הרמב"ם]] כותב | [[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר<REF> ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF>, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערת שוליים|כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (כ"ק אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח – ספר החקירה סה, סע"א).}} וכן היה ה[[רמב"ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל<REF> ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).</REF> שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> [[הראב"ד]], שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו{{הערת שוליים|השגות הראב"ד לרמב"ם הלכות לולב פ"י ה"ה. וראה שם הלכות ביהב"ח פ"ו הי"ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערת שוליים|הובא בתוד"ה ודלמא – גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב – שבועות כה, סע"א.}} | [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר<REF> ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF>, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערת שוליים|כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (כ"ק אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח – ספר החקירה סה, סע"א).}} וכן היה ה[[רמב"ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל<REF> ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).</REF> שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> [[הראב"ד]], שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו{{הערת שוליים|השגות הראב"ד לרמב"ם הלכות לולב פ"י ה"ה. וראה שם הלכות ביהב"ח פ"ו הי"ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערת שוליים|הובא בתוד"ה ודלמא – גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב – שבועות כה, סע"א.}} | ||
גרסה מ־01:21, 18 במרץ 2014
הראשונים הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת הגאונים.
ראשוני הראשונים היו הרי"ף, תלמידו הר"י מיגש, רש"י, הראב"ד,הרמב"ם, ועוד.
בדרגת נבואה
איתא בירושלמי[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו – אגרת תימן[2] – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] – תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי יהודה החסיד, עליו נאמר[4] שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.[5], ר' אלעזר בעל הרוקח[6] וכן היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל[7] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.[8] הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו[9], ר' עזרא הנביא[10]
תורת הראשונים
הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא שלימוד התורה אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו - מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש"ס אמרו ש"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו[11].
הערות שוליים
- ↑ שבת ספ"ו.
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.
- ↑ ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.
- ↑ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (כ"ק אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח – ספר החקירה סה, סע"א).
- ↑ ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).
- ↑ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ השגות הראב"ד לרמב"ם הלכות לולב פ"י ה"ה. וראה שם הלכות ביהב"ח פ"ו הי"ד.
- ↑ הובא בתוד"ה ודלמא – גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב – שבועות כה, סע"א.
- ↑ למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען "למה נגרע", ואם יתייגע, אז מובטח לו "ידעת ומצאת", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. התוועדויות תשמ"ג ח"ג..
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|