בית כנסת גאולת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
(אין אצלנו לאחרונה, בזכות להתראות...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' [[חב"ד]]''' הוא [[בית כנסת]] גדול וותיק בצידה הצפוני של גינת שיינקין שבמרכז שכונת לב העיר [[תל אביב]] | '''בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' [[חב"ד]]''' הוא [[בית כנסת]] גדול וותיק בצידה הצפוני של גינת שיינקין שבמרכז שכונת לב העיר [[תל אביב]]. | ||
בשנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם [[מתתיהו וינוקור]] ו[[מנחם שיינקין]] רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "[[אחוזת בית]]", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]]. | בשנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם [[מתתיהו וינוקור]] ו[[מנחם שיינקין]] רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "[[אחוזת בית]]", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
גרסה מ־16:36, 28 במאי 2014
בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' חב"ד הוא בית כנסת גדול וותיק בצידה הצפוני של גינת שיינקין שבמרכז שכונת לב העיר תל אביב.
בשנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם מתתיהו וינוקור ומנחם שיינקין רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "אחוזת בית", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1927 הקימו התושבים בית כנסת בשכונה בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת תרצ"ג 1933. ביום י"ח באלול 1937 נחנך מבנה הקבע.
מאז ימי בית הכנסת הראשונים הובטחו מסגרות הלימוד למבוגרים ולנשים וגם כיום מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה למבוגרים (במסגרת כולל תפארת זקנים) ולנשים. לתורה עולים בני מצווה וחתנים, נכדים ונינים לחבורת המייסדים.
בתחילת שנות ה-80 החל משמש הרב יוסף גרליצקי, שליח הרבי מליובאוויטש לתל-אביב כרב בית הכנסת. עם כניסת חב"ד למקום פעלו אנשי התנועה לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת, וכעת מתקיימות בו פעילויות מיוחדות לילדים מגני הילדים, בתי הספר והמתנ"ס, תוך דגש על חגי ישראל. בבית הכנסת כ-580 מקומות ישיבה, כולל עזרת נשים.
למקום מגיעים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מבעלי התשובה המקומיים נמנים עם ה"שינקינאים" ש"הציצו ונפגעו".
בשנת 1990 שופץ האולם הקטן בבית הכנסת על ידי ר' מרדכי דוד וחנה בוימלגרין מארצות הברית. ובית הכנסת הועבר לרשות חסידות חב"ד, ובקומתו העליונה נבנה בית חב"ד המרכזי של תל אביב, אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.
ב-2009 התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש. וחזית המבנה חודש. המאפיין הארכיטקטוני הבולט הינם 12 החלונות עליהם חרוטים שמות שבטי ישראל. פרי עיצובה של זהבה בנימין, שעבדה בתיאום עם הארכיטקט זורב אייבזשבילי. היועץ הראשי של פרוייקט החידוש הוא ממיסטבלוב יוסף (יוסקה). זהבה בנימין אף עיצבה את הבימה ואת ארון הקודש.