ניגון סטאוו יא פיטו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סטאוו יא פיטו''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי | '''סטאוו יא פיטו''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחר ה[[הקפות]] בשנת [[תשכ"ג]]. במהלך ההתוועדות שנערכה לפנות בוקר, הסביר הרבי את משמעות הניגון: | ||
"זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | "זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | ||
גרסה מ־23:14, 13 במרץ 2014
סטאוו יא פיטו הינו ניגון אותו לימד הרבי בהתוועדות ליל שמחת תורה אחר ההקפות בשנת תשכ"ג. במהלך ההתוועדות שנערכה לפנות בוקר, הסביר הרבי את משמעות הניגון:
"זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי").
מילות הניגון ותרגומו
הניגון הוא בשפת בלרוס (רוסיה הלבנה) מילותיו הן (המוקף בסוגריים הן המילים שנאמרות בחזרת השיר בשנית):
"סטאוו יא פיטו אוּוו פיאטניצו (סובאטו), אוּוו פיאטניצו (סובאטו). פראפאוו יא, יא פראפאוו סוואיו טעליצו (ראבאטו). טרעבא טרעבא זנאטי יאק גוליאטי, טרעבא טרעבא זנאטייאק ברעכאטי. אוי חשבון צדק אטדאוואטי, פערעד פאנאם כאזיאינאם אטוועטשאטי. א מי פיעם, דא פיעם דא מי גולאיעם. און מיר טרינקען יין אזוי ווי מים און מיר זאגן אלע צוזאמען לחיים ואתה תשמע מן השמים."
ובתרגום לעברית:
"עמדתי לשתות ביום שישי, ובשתייה הפסדתי את עגלתי; יש צורך לדעת כיצד לבלות, ויש צורך לדעת כיצד לשוחח; אוי! חשבון צדק נצטרך לתת ויהיה עלינו להצטדק בפני הפריץ. הבה איפוא נשתה ונשתה וגם נבלה. יין נשתה כמים, יחד נאמר לחיים, ואתה תשמע מן השמיים."
הניגון בניחו"ח
בשנת תשכ"ג הפיקה חברת ניחוח תקליט, בין השירים היה גם השיר של הרבי סטאוו יא פיטו שהושר על ידי ר' שמשון חריטונוב. כאשר הכניסו את התקליט לרבי טרם פירסומו הרבי, העביר את הערותיו לשאר הניגונים, וכאשר שמע את ר' שמשון שר את הניגון סטאוו יא פיטו, אמר הרבי שר' שמשון שר את הניגון בדיוק כפי שהוא עצמו שמע את הניגון בשעתו.
ניגון זה הינו ניגון ר"ס בספר הניגונים.
קישורים חיצונים
- הניגון בתקליט 'ניגוני הרבי'
- הניגון בתקליט ניחו"ח מושר על ידי ר' שמשון חריטונוב
- פרויקט באתר שטורעם, "סטאוו יא פיטו": 50 שנה לניגון
, כ' מנחם תשל"א: "סטאוו יא פיטו" עם הרבי , האזינו לביצוע עליו אמר הרבי: "ר' שמשון מנגן בדיוק" "הרבי שר את הניגון הרבה פעמים. זה היה נעים ונורא" מזכרונותיו של הרב ישראל יהודה לוין ע"ה