שליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:


מאז ועד היום, לומדים חסידי חב"ד את השיחה הזאת בכל הזדמנות על מנת להחדיר את הרעיון של השיחה בתודעה האישית, ועל ידי -בתודעה הציבורית.
מאז ועד היום, לומדים חסידי חב"ד את השיחה הזאת בכל הזדמנות על מנת להחדיר את הרעיון של השיחה בתודעה האישית, ועל ידי -בתודעה הציבורית.
[[קטגוריה:ערכים בדרכי החסידות]]

גרסה מ־21:15, 12 בפברואר 2007

הרעיון הטמון ב'שליחות' הוא עמוק, אך בה-בעת פשוט: הרבי מעוניין להגיע לכל יהודי בכל פינה ברחבי העולם, לחזקו ביהדותו ולהעצים את אמונתו, כדי שיגביר את מחויבותו ליהדות ויזרז בכך את ביאת הגאולה לעולם.

לשם כך 'גידל' הרבי 'צבא' של צעירים וצעירות ואמר להם: אני מייפה את כוחכם לייצג אותי. כאשר תצאו למקום שליחותכם - באשקלון, בניו-ג'רסי, באנקורייג' שבאלסקה או בעיירה נידחת בסיביר - אתם תפעלו בשמי. כשתמסרו שיעור, תכשירו מטבח או תנהלו סדר ציבורי - תעשו זאת בתורת נציגיי, בשמי ובדרכי.

המושג 'שליחות' אינו אמצאה של הרבי אלא מצב חוקי בהלכה היהודית, המאפשר לאדם אחד למנות אדם שני שיפעל בשליחותו, אך הרבי הפך מושג זה לדרך-חיים שבתחילה הלכו בה עשרות משפחות צעירות, ובהמשך מאות ואלפים.

שלוחיו של הרבי, לא קיבלו רשימת פקודות שניטל עליהם לבצע. הרבי מצפה מכל שליח להיות יצירתי - להגות בעצמו תכניות פעולה, להתאים אותן לצורכי הקהילות המקומיות וליישמן בפועל.

לתפקיד זה של שליח, נדרשו מוטיבציה גבוהה ונכונות לעמוד בכל תנאי, ויהא קשה ומגביל ככל שיהיה ובלבד שהשליחות תימשך - זוהי מנהיגותו הייחודית של הרבי שגיבשה תכונות אלה: מודעותם של השלוחים שהם פועלים בעצם בכוחו ומכוחו של הרבי, תובנה עמוקה, שמעניקה להם כוחות להתגבר על מכשולים שנראים לכאורה בלתי עבירים.

השליח הראשון

השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב מיכאל ליפסקר, אותו מינה הרבי לתפקיד 'שליח' לקהילת יהודי מרוקו. היה זה בכ' בשבט תש"י (7 בפברואר 1950) - עשרה ימים בלבד לאחר פטירת חותנו בי' שבט תש"י. במינוי זה פתח בעצם הרבי במפעל שלא היה דוגמתו בקורות העם היהודי.

במשך השנים שלח הרבי עשרות ומאות שלוחים לכל פינה בעולם. את התפקיד למצוא את המקום המתאים לכל חסיד שרוצה לצאת בשליחות קיבל הרב משה קוטלרסקי.

ידועות במיוחד קבוצות השלוחים ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיר צפת ובירושלים.

התכנסות השלוחים

מאמצע שנות המ"מים, החלו השלוחים להתכנס אחת בשנה, בר"ח כסלו. עד היום מגיעים בכל שנה לתאריך זה אלפי השלוחים מכל העולם כולו למה שנקרא "כינוס השלוחים העולמי". בכינוס זה מקבלים השלוחים חיות מחודשת להמשך השליחות.

במהלך "כינוס השלוחים" נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה.

האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא בבאנקט המפואר שמתקיים ב770 במצואי שבת פרשת חיי שרה. לבאנקט מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום.

השליחות כיום

במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב, בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת במהלך ההתוועדות על מהות השליחות. בסוף השיחה, לאחר ביאר מעמיק של הרבי בגדר ה"שליח", הודיע הרבה לאלפי החסידים ששהו במקום כי ביצענו את עבודת שליחותנו, וכעת נותר לנו להכין את עצמנו ואת הסובב אותנו לקבלת פני משיח צדקנו.

מאז ועד היום, לומדים חסידי חב"ד את השיחה הזאת בכל הזדמנות על מנת להחדיר את הרעיון של השיחה בתודעה האישית, ועל ידי -בתודעה הציבורית.