אנציקלופדיה תלמודית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏האנציקלופדיה: ע"פ ויקיפדיה)
שורה 16: שורה 16:


האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]" שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], ופועלת בחסות משפחת רוהר.
האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]" שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], ופועלת בחסות משפחת רוהר.
האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.


==עידודים מהרבי==
==עידודים מהרבי==

גרסה מ־20:47, 19 באוקטובר 2013

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
כריכת אחד הספרים

אנציקלופדיה תלמודית, היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי היהדות והתלמוד בצורה ברורה ומקיפה. הסדרה נערכה על ידי הרב שלמה יוסף זוין ז"ל. הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז והכרך ה-31, המגיע לאמצע האות כ', התפרסם בשנת תשע"ג. בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מהרבי.

האנציקלופדיה

את הסדרה יזם הרב מאיר ברלין (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון[1]) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת תשס"ט).

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב ברלין בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב ברלין הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "כפה".

בשנת תשי"ט הופעל על הרב זוין לחץ רב מחוגים רבים להתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, הרב זוין דחה את ההצעה משום שחשש שעיסוקיו הרבים כרב ראשי יגרמו להפסקת הפרוייקט.

האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "מכון הרב הרצוג" שבירושלים שבנשיאות הרב ישראל מאיר לאו, ופועלת בחסות משפחת רוהר.

האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

עידודים מהרבי

הרבי עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר[2]. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים[3], הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים[4]. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות[5].

כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"[6]. בספרי הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, ובפתח הכרך הט"ז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבוד הרבי.

פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים[7], וגם להוציא "לכסיכון תלמודי" לתועלת בחורי הישבות[8]. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים[9].

בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בתשעת הימים, הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו[10].

מלבד הרב זוין, ישנם בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב חנניה יוסף אייזנבך, הרב שמואל אלעזר היילפרין ועוד.

העורך הראשי של הסדרה כיום הינו הרב זלמן נחמיה גולדברג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר איברו בוקס.
  2. יוסי אשכנזי, המהפכה של דורנו (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.
  3. שם עמ' 15.
  4. שם עמ' 21.
  5. שם עמ' 19.
  6. מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך ט"ז - נדפס בספר 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.
  7. המהפכה של דורנו עמ' 23.
  8. שם עמ' 24.
  9. שם עמ' 28.
  10. זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת (תשע"ג) עמ' 548.