אופקים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מוסדות חב”ד באופקים החלו בקטן וכיום הם הפכו לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים כשלוש-מאות תלמידים, ובהם מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרה רבה. | מוסדות חב”ד באופקים החלו בקטן וכיום הם הפכו לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים כשלוש-מאות תלמידים, ובהם מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרה רבה. | ||
במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת. ביום י”א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים. | במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת. ביום י”א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים. | ||
==ימי בראשית== | ==ימי בראשית== | ||
בתחילת קיץ תשט”ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ”ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל. | בתחילת קיץ תשט”ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ”ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל. | ||
כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב”ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב”ד. באותם ימים [[הרבי]] מה”מ עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו. | |||
כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב”ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם. | כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב”ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כשנתיים לאחר בואו של הרב הרשקוביץ לאופקים, הצטרף שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שהחל לפעול לצדו. בהמשך פתח בעצמו בית חב”ד חדש בישובים מכבים ורעות. | כשנתיים לאחר בואו של הרב הרשקוביץ לאופקים, הצטרף שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שהחל לפעול לצדו. בהמשך פתח בעצמו בית חב”ד חדש בישובים מכבים ורעות. | ||
== | ==בית ספר חב"ד== | ||
רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב”ד. אצל רבים מהם זו היתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב”ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב”דיות. | רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב”ד. אצל רבים מהם זו היתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב”ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב”דיות. | ||