ה' באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←נפטרו) |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*החלה [[גלות]] יהויכין. | *החלה [[גלות]] יהויכין. | ||
*ג'של"ד | *ג'של"ד - נבואת [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]] על [[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[יחזקאל]] פרקים ח'-י"א, על פי ילקוט שמעוני יחזקאל סימן שמ"ז, וסדר עולם רבה פרק כ"ה}} | ||
*[[תק"ס]] - רבי צבי הירש לוין, רבה של ברלין | *[[תק"ס]] - רבי צבי הירש לוין, רבה של ברלין - גרמניה, נפטר. | ||
*[[תקמ"ו]] - הדיין והמשורר רבי אליהו לניאדו, נפטר. | *[[תקמ"ו]] - הדיין והמשורר רבי אליהו לניאדו, נפטר. | ||
*[[תרל"ג]] - רבי רפאל אליהו משה חיים פיררה, מחבר הספרים 'בגדי קודש' ו'מעיל ישע', נפטר. | *[[תרל"ג]] - רבי רפאל אליהו משה חיים פיררה, מחבר הספרים 'בגדי קודש' ו'מעיל ישע', נפטר. | ||
*[[תרנ"ד]] - רבי משה עידן מג'רבה | *[[תרנ"ד]] - רבי משה עידן מג'רבה - תוניסיה, מחבר ספר 'שעשוע מצוה', נפטר. | ||
*[[תרע"ח]] - רבי דוד צבי שלמה בידרמן מ[[לעלוב]], נפטר. | *[[תרע"ח]] - רבי דוד צבי שלמה בידרמן מ[[לעלוב]], נפטר. | ||
גרסה מ־22:55, 30 באפריל 2014
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ה' באלול הוא היום החמישי בחודש אלול.
אירועים ביהדות
- החלה גלות יהויכין.
- ג'של"ד - נבואת יחזקאל על ירושלים[1]
- תק"ס - רבי צבי הירש לוין, רבה של ברלין - גרמניה, נפטר.
- תקמ"ו - הדיין והמשורר רבי אליהו לניאדו, נפטר.
- תרל"ג - רבי רפאל אליהו משה חיים פיררה, מחבר הספרים 'בגדי קודש' ו'מעיל ישע', נפטר.
- תרנ"ד - רבי משה עידן מג'רבה - תוניסיה, מחבר ספר 'שעשוע מצוה', נפטר.
- תרע"ח - רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, נפטר.
ימי חב"ד
- תקל"ז - עליית החסידים הראשונה לארץ ישראל, בהנהגת רבי מנחם מענדל מוויטבסק, רבי אברהם מקליסק ורבי ישראל מפולוצק. כשלוש מאות איש מנתה הקבוצה והם התיישבו בצפת.
נפטרו
- תרע"ט - הרב משולם ידידיה קוראטין (ר' שילם), משפיע ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש
- תשס"ה - הרב משה לברטוב, מייסד ומנהל לשכת עזרת אחים
| הפתגם היומי - ה' באלול - מלוח היום יום |
|---|
| מנהגינו בלבישת טלית גדול: מניחים הטלית גדול מקופל על כתף ימין ובודקים הציצית. בשעת הבדיקה אומרים "ברכי נפשי גו'". אחר כך לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת "להתעטף בציצית", סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צוארו לאחוריו בצד שמאל. (עיין שארית יהודא אורח חיים סימן א', דברי נחמיה אורח חיים סימן ט'). |