לדלג לתוכן

מנחם מנדל מקוצק – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
מ שלום העביר את הדף מנחם מנדל מורגנשטרן ל־מנחם מנדל מקוצק תוך דריסת הפניה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 2: שורה 2:
רבי '''מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).
רבי '''מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).


בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.  
בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.  


היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].
היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].

גרסה מ־22:28, 12 במרץ 2014

ציונו של רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).

בין אדמו"ר הצמח צדק לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.

היה להם גם תלמיד משותף: הרב מעשיל גלבשטיין.

רבי מנחם מנדל ושושלתו - וסידורו של אדה"ז

כאשר[1]רבי מנחם מנדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.[2]

גם חתנו של רבי מנחם מנדל, רבי אברהם מסוכוטשוב בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא היתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.[3]

וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק[4]"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור – זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".

הערות שוליים

  1. ^ קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
  2. ^ הגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 566.
  3. ^ הגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 566.
  4. ^ בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.