מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שלום העביר את הדף מנחם מנדל מורגנשטרן ל־מנחם מנדל מקוצק תוך דריסת הפניה)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 2: שורה 2:
רבי '''מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).
רבי '''מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).


בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.  
בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.  


היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].
היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].

גרסה מ־22:28, 12 במרץ 2014

ציונו של רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).

בין אדמו"ר הצמח צדק לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.

היה להם גם תלמיד משותף: הרב מעשיל גלבשטיין.

רבי מנחם מנדל ושושלתו - וסידורו של אדה"ז

כאשר[1]רבי מנחם מנדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.[2]

גם חתנו של רבי מנחם מנדל, רבי אברהם מסוכוטשוב בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא היתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.[3]

וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק[4]"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור – זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".

הערות שוליים

  1. קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
  2. הגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 566.
  3. הגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 566.
  4. בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.