מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד.
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד.


בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[רבי נחום]].}}.
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}.


בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.


המקהלה עצמה היתה מחולקת לשתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כ"ה תשרי תרצ"ו.}}, מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.
המקהלה עצמה היתה מחולקת לשתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה תשרי תרצ"ו.}}, מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.


אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]].
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]].


כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרח"צ.}}.
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] י"ט כסלו תרח"צ.}}.


לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות רוסיה, ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות לציבור]] הישראלי במסווה של מופעי נגינה.}}.
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות רוסיה, ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות]] לציבור הישראלי במסווה של מופעי נגינה.}}.


בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.