רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== בית הכנסת "סוכת שלום" == | == בית הכנסת "סוכת שלום" == | ||
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{ | בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8572.htm אגרות קודש חלק כב, אגרת ח'תקעב].}}. | ||
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
גרסה מ־04:11, 14 ביוני 2013
העיר רמת גן שבארץ ישראל הוקמה בתרפ"א (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950).
קהילת חב"ד ברמת גן נוסדה בתקופת אדמו"ר הריי"צ.
בית הכנסת "סוכת שלום"
בית כנסת חב"ד הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת באגרות קודש[1].
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם אדמו"ר הרש"ב.
בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה, רובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כרב בית הכנסת מונה הרב משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת תש"כ.
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב רפאל נחמן כהן והרב ישראל לייב ליפשיץ.
בשמחת תורה היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, מתוועדים בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר.
רב בית הכנסת והקהילה
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליה אקסלרוד.
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת הרבי הרב שלום דוב ליפשיץ, שהיה רב באזור.
הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב ישראל ליפשיץ. עד שנת תשס"ט שימש כגבאי הרב אהרן פולק ומשנת תש"ע משמש כגבאי הרב ישראל שפרינגר.
בית הכנסת "היכל מרדכי"
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד". הבית כנסת נבנה בשכונת רמת יצחק, בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם.
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב מרדכי גרוזמן - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי"
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דוב ליפשיץ. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, בתפקידו זה כיהן במשך שלושים שנה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו בנו הרב ישראל ליפשיץ.
בית חב"ד בעיר
בשליחות הרבי הגיע לעיר הרב מרדכי גל, שפתח בית חב"ד במרכז העיר.
בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב חגי הלוי.
בשנת תש"ע הגיע לעיר שליח נוסף, הרב ישראל שפרינגר.
בשנים האחרונת הגיע לעיר הרב מנחם מענדל קרומבי שמפעיל את הבית חב"ד ברחוב ביאליק.
רבני הקהילה במשך השנים
- הרב משה אקסלרוד.
- הרב גדליה אקסלרוד.
- הרב שלום דוב ליפשיץ.
- בנו הרב ישראל ליפשיץ.
משפיעים ואנ"ש ברמת גן
- הרב מאיר בליז'ינסקי.
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב ישראל לייב ליפשיץ.
- הרב מרדכי גל.
- הרב אברהם דוד ינובסקי.