אחי תמימים תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]]) | בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]]) | ||
כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה [[ | כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים. | בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים. | ||
גרסה מ־07:04, 10 באוגוסט 2007
בין השנים תרצ"ה תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, וראו צורך לבקש רשות מהאדמו"ר הריי"צ להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת תרח"צ לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם "בני תמימים")
כאשר אישר אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים.
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שיגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.
בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב ללוד.