משולם ידידיה קוראטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב המשפיע ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''' | הרב המשפיע ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה '''ר' שילם''') נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], בעיירה [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו | ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות. | ||
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו. | בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו. | ||
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". | כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש ב[[קיץ]] [[תרס"א]] היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], בתחילה סירב ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הורודישץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | ||
היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. | |||
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו. | עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו. | ||
בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי. | |||
== עבודתו בישיבה == | == עבודתו בישיבה == | ||
גרסה מ־09:53, 18 בנובמבר 2012
הרב המשפיע החסיד משולם ידידיה גוטליב קוראטין, (מכונה ר' שילם) נולד בערך בשנת תרמ"ה, בעיירה דיסנה אשר בפלך וויטבסק.
ילדותו
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' ישראל טופאז שנמנה עם חסידי חב"ד, לנסוע לליובאוויטש לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש בקיץ תרס"א היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל לישיבה, בתחילה סירב המשפיע בישיבה הרב שמואל גרונם אסתרמן לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד במחלקת הישיבה בעיר הראדישץ הסמוכה לליובאוויטש בהנהלתו של המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין.
היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש.
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.
בשנת תרס"ג, נסע ר' שילם לליובאוויטש. בשנת תרס"ה מונה כחבר ב"ועד תלמידי הישיבה" וכחוזר ראשי.
עבודתו בישיבה
לאחר חג השבועות תרס"ה נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב מנחם מענדל היילביץ רבה של זעמבין.
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו בבית הרב את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ בליובאוויטש היה ר' דוד יעקבסון.
בחורף תרע"ב מונה ר' שילם למשגיח ומשפיע ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת על הבחורים.
בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' אברהם יהושע קוראטין ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' שניאור זלמן קוראטין.
לאחר שנה וחצי נולדה לו ביתו גב' פרומא טריינא.
בשנת תרע"ח בעת מלחמת העולם הראשונה יצא ר' שילם כשד"ר עבור הישיבה.
בשנת תרע"ט עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - לקרמנצ'וג.
ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, ובשבת קודש התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד נגלה, והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.
פטירתו
באותה שנה ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, ובשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד.
כשנפטר אמר עליו הרבי הריי"צ - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב.
ר' שילם
- בחודש תשרי תש"ס יצא הקונטרס "ר' שילם" הכולל את תולדות חייו וסיפורים של ר' שילם. נערך על ידי בעל נינתו, החוקר ר' שמואל קראוס וחולק כתשורה בכינוס התמימים העולמי בקראון הייטס.