רמת שלמה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על רמת שלמה (ירושלים): השחתות חוזרות ונשנות! ([edit=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן) [move=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
(החזרה לגרסא יציבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:770 ירושלים.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת חב"ד ברמת שלמה - בדוגמת [[770]]]] | [[קובץ:770 ירושלים.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת חב"ד ברמת שלמה - בדוגמת [[770]]]] | ||
'''רמת שלמה''' הינה שכונה | '''רמת שלמה''' הינה שכונה בעיר [[ירושלים]]. | ||
בשכונה כמאה ועשרים משפחות חב”דיות המהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות | בשכונה כמאה ועשרים משפחות חב”דיות המהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. | ||
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". | בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]. | ||
רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | ||
==התפתחות הקהילה== | |||
השכונה הוקמה בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[שמואל גרשון פריימן]] ע"ה, בפיקוח [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על תיאום הבניה פיקח הרב [[שניאור זלמן יוזביץ']] בסיוע ר' [[יעקב שנור]]. | |||
השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה. | |||
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שעבד במסירות נפש להקמת הקריה ונפטר לאחר הזכיה במכרז. | |||
[[ספר תורה]] הובא מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה. | |||
[[ספר תורה]] הובא | |||
התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה. | הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה. | ||
כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב [[יוסף יצחק הבלין]] נבחר לרבה של הקריה (המועמד השני היה הרב [[יוסף יצחק אופן]]). | |||
במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות | |||
במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'. | |||
==בית הכנסת בצורת 770== | ==בית הכנסת בצורת 770== | ||
עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו | עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את המשפחות החב”דיות הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל במגרש בחורשה סמוכה, בשטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש סמינר לבנות מחו"ל, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770. | ||
התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]]. | התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]]. | ||
בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים , אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר | בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים גדולה, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו את בנית בית הכנסת. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
גרסה מ־03:17, 12 בנובמבר 2012
רמת שלמה הינה שכונה בעיר ירושלים.
בשכונה כמאה ועשרים משפחות חב”דיות המהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת 770.
רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.
התפתחות הקהילה
השכונה הוקמה בשנת תשנ"ו על ידי הרב שמואל גרשון פריימן ע"ה, בפיקוח אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על תיאום הבניה פיקח הרב שניאור זלמן יוזביץ' בסיוע ר' יעקב שנור.
השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת תשנ"ו. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה.
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב שמואל גרשון פריימן שעבד במסירות נפש להקמת הקריה ונפטר לאחר הזכיה במכרז.
ספר תורה הובא מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה וארון קודש הובאו למקום. לטבילת שחרית היו הולכים למקווה בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.
התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.
כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה (המועמד השני היה הרב יוסף יצחק אופן).
במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב יוסף יצחק אופן, שיעור בחסידות שממשיך להתוועדות חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים בשיחות ומאמרים של הרבי. בשבתות מתקיימים גם מסיבות שבת בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'.
בית הכנסת בצורת 770
עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את המשפחות החב”דיות הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל במגרש בחורשה סמוכה, בשטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש סמינר לבנות מחו"ל, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770.
התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב גרשון מענדל גרליק לבנותו כדוגמת 770. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. בראש חודש כסלו תשס"א, התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת חדרו של הרבי.
בבניין 770 המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים גדולה, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש כסלו בשנת תשס"ג סיימו את בנית בית הכנסת.