יוסף חיים זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון והוספה) |
(←ביוגרפיה: תיקון) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | ||
הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], | הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של הרב קוק שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם [[כולל חב"ד]]. | ||
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ== | ==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
גרסה מ־12:42, 2 בספטמבר 2012
הרב יוסף חיים זוננפלד (ו' בכסלו ה'תר"ט - י"ט אדר תרצ"ב.) - גאב"ד ורבה הראשון של העדה החרדית. היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ, ואף נפגש עמו.
ביוגרפיה
מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט והתחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של החת"ם סופר. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.
בתרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת תרל"ח (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
הקים את העדה החרדית בשנת תר"פ, שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של הרב קוק שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם כולל חב"ד.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ
אדמו"ר הריי"צ היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי רוסיה. וכאשר לקראת י"ב בתמוז תרפ"ח, קבעו את ימי הגאולה, יצא בקריאה נלהבת בנושא. וכעבור מספר חודשים מלאו לגרי"ח שמונים, ואז השיב לו אדמו"ר הריי"צ במכתב מלא תשבחות וברכות.
אדמו"ר הריי"צ הכתירו בתוארים נכבדים:
כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת במרחבי גאוני יעקב, מחזיקי הדת, מרביצי תורה ומחבבי לומדיה... יראת ה' אוצרו
— תולדות אדמו"ר הריי"צ ח"ד
.
כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בארץ הקודש הושג לו הרשיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. הריי"צ שלח לו על זה מכתב תודה, ובמשך ביקורו בארץ הקודשנפגש מספר פעמים עם הרב זוננפלד.
כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב"ד הירושלמים. הרב אברהם חיים נאה היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.
הרבי מבקש להדפיס כתביו
הרבי ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:
אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה"ג והרה"ח כו' מוהרי"ח ע"ה זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו"ח מתעסקים בזה וכמרז"ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'
— אגרות קודש, חי"א אגרת ג'תמט
כך גם במקדש מלך חלק ב', מביא כי הרבי אמר לאחד מצאצאיו להדפיס את כתביו.