שיחה:משה שניאורי

חייב להיות ערך עליו, הרי באינטרנט כתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים צריך להביא את הגירסא החבדי"ת עם מה שאדמו"ר הריי"צ כותב עליו.

בויקיפדיה יש את הגרסא של אדמו"ר הריי"צ - ג"כ, כדאי להביא משם. חסיד חב"ד* אידישעפדיה

הרבי הריי"ץ העיד: "יש אצלי כמה ביכלאך כתב-יד ר"מ נ"ע. מהם - הרבה - "הנחות" על "ביאורי הזהר". שנים מהביכלאך שנכתבו אחר מאורע הנ"ל [היינו המאסר שלו במנזר]".

גירסת שחרור שונה

כאן מובא: בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת. הריי"צ באג"ק חי"ד עמוד קס"ו מביא: במסעות רבינו הגדול בעת המלחמה לא הי׳, כי הי׳ בביתו, ובבוא רבינו האמצעי וישב בליובאויטש, התראו, ובהיות המלך אלכסנדר הראשון בבא[בי]נאויטש (עיר המחוז של ליובאוויטש בעת ההיא), ורבינו האמצעי בא לבאבינאויטש, להתיצב לפני המלך, גם אחיו הרה״ק הרר״מ נסע עמו. ויקנא בו בישאף הויאזמי (שהי׳ בקי בשפת הקדש ובידיעת ישראל יותר על הסמאלענסקי), ובעזרת שרי פלכי ויטעבסק מאגיליעוו, התווכחות עם הרה״ק הרר״מ. נושא הדיבור על דבר חקירת האמונה, אשר נכלמו דום, וינצח הרה״ק הרר״מ. אמנם נצחון זה הביא, אשר הבישאף התחכם, וע״י השרים נערך עוד התווכחות(אשר הרה״ק הרר״מ הוכרח עפ״י אונס להסכים ע״ז) בויאזמע ושם העלילו עליו, כי נצחוהו, ואשר ע״כ מנוצח ועליו כו׳ ויאסרוהו, וכל מרבית דבריו לא הועילו, עד כי פתאום מת אחד האסירים בחדרו, והי׳ רעש, ורגעי בהלה, ויצא הרה״ק הרר״מ את בית האסורים, וילך לאורשע, ושם הודיעוהו כי באו לחפשו, וילך למדינת ואהלין.

ציטוט מלא של מכתב הרבי הריי"צ בנוגע להרר"מ זצ"ל

הרה״ק הרר״מ זצ״ל הי׳ בעל כשרון נפלא במאד אשר גם רבינו הגדול הי׳ מתפלא עליו, והי׳ מחבבו מאד, והי׳ שקדן נפלא, וחכם בכל הידיעות, ודברן נעלה. דרושי רבינו הגדול הי׳ חוזר כאמירתן ממש, ההנחות שלו יקרים במאד מכוונים אות באות, ורובם מוגהים בהוספות כ״ק אאזמו״ר אדמו״ר הרב צמח צדק זצוקללה"ה נבג״מ זי״ע (היינו בנייר בפ״ע רק סובבי׳ הולכים על הנחות שלו דוקא), והנהגתו היתה בעשירות, ואהב את התוכחות. במסעות רבינו הגדול בעת המלחמה לא הי׳, כי הי׳ בביתו, ובבוא רבינו האמצעי וישב בליובאויטש, התראו, ובהיות המלך אלכסנדר הראשון בבא[בי]נאויטש (עיר המחוז של ליובאוויטש בעת ההיא), ורבינו האמצעי בא לבאבינאויטש, להתיצב לפני המלך, גם אחיו הרה״ק הרר״מ נסע עמו. ויקנא בו בישאף הויאזמי (שהי׳ בקי בשפת הקדש ובידיעת ישראל יותר על הסמאלענסקי), ובעזרת שרי פלכי ויטעבסק מאגיליעוו, התווכחות עם הרה״ק הרר״מ. נושא הדיבור על דבר חקירת האמונה, אשר נכלמו דום, וינצח הרה״ק הרר״מ. אמנם נצחון זה הביא, אשר הבישאף התחכם, וע״י השרים נערך עוד התווכחות(אשר הרה״ק הרר״מ הוכרח עפ״י אונס להסכים ע״ז) בויאזמע ושם העלילו עליו, כי נצחוהו, ואשר ע״כ מנוצח ועליו כו׳ ויאסרוהו, וכל מרבית דבריו לא הועילו, עד כי פתאום מת אחד האסירים בחדרו, והי׳ רעש, ורגעי בהלה, ויצא הרה״ק הרר״מ את בית האסורים, וילך לאורשע, ושם הודיעוהו כי באו לחפשו, וילך למדינת ואהלין. (אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד עמוד קס"ו)

סיבה לדבר

אדמו"ר הקודם מביא [מובא גם בלקו"ד ורשימות] שהמאורע התרחש עקב קפידה של א' הצדיקים על כך שאדמו"ר הזקן סרב לחתום על חרם ע"פ תורה על הגר"א מחשש לחילול ה' ואמר הצדיק על משה שהיה אז ילד קטן והשתובב בבית שהחילול ה' יצא ממנו. אולי כדאי להכניס זאת לערך.ר'ובן - שיחה 21:00, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

לדעתי, בקצרה, עם ציון מראי מקומות מדוייק בהערה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:32, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

[עיינתי שנית במקורות, מלקו"ד והרשימות לא ניתן לקשר זאת, אך ברשימת "דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן נראה שהוא בעצמו קישר זאת], איני יודע כיצד לעשות זאת ואשמח לקבל עזרה. ר'ובן - שיחה 13:39, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

כתוב את הטקסט כאן ועקוב אחר השינויים שלי בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:53, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

מתוך הרשימה הנ"ל [זאת סיפר אדה"ז לחסיד ר' מרדכי שסיפר לאדה"ז על ויכוחיו של בנו לאחר ששמע זאת מא' הרוזנים שנחכו בויכוח]:

"אחרי החרם אשר הכריזו בוילנא בשנת תקמ"ג, נתאספו לאסיפה עשרה מזקני החבריא תלמידי רבינו המגיד, ויחליטו להטיל חרם אמיתי ע"פ תורה ר"ל על הגר"א נ"ע [בהערה מביא אדמו"ר הקודם סדר עבודה של מ' יום לחרם שכזה]. ועשו שאלה בשמים וענו להם שאיש א' מהעשרה צריך להיות לכה"פ כמותו, שניים מהחבריא קדישא באו אילי ולא רציתי [בהערת אדמו"ר הקודם, משום שזה כורת את נשמתו כירבעם ואחר]. בני משה היה כבן ג' ועמד אצלי, ואמר לי א' מהשניים - החילל ה' שאתם יראים ממנו יהיה ממנו, אמרתי -לא ישמע ה', ולה' הישועה."

בהצלחה. ר'ובן - שיחה 14:11, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

א. לא ציינת מקור. ב. מהיכן משמע ש"קללתם" יצאה לפועל? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ו בחשוון ה'תשע"ב 11:49, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

א'- מקור: שמועות וסיפורים, מהדורה משופרת: רשימת דברי חיי ימי אדמו"ר הזקן מאדמו"ר הקודם. ב'- לא הכנסתי שרוזן א' שנכח במקום נהנה מאוד מהויכוח וסיפר זאת לחסיד ר' מרדכי שהיה מיודד עמו, החסיד ניסה לשכנע את ר' משה שיפסיק עם הויכוחים, לאחר שמשה לא הסכים פנה לאדה"ז וסיפר לו את הנ"ל. ר'ובן - שיחה 11:54, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

א. יש צורך במקור מדוייק (שם ספר, תאריך הו"ל, ועמוד). ב. הבעיה היא שלא הבאת את התייחסות אדמוה"ז לעניין, כך שלא ברור מה ניתן לכתוב בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ז בחשוון ה'תשע"ב 13:39, 24 בנובמבר 2011 (UTC)

א'- רשימת דברי חיי ימי אדמו"ר הזקן, יצא לאור י"א מר חשוון ע"א המו"ל קה"ת, אפשר למצא את זה בשטורעם. ב'- הסיפור הזה הוא תשובת אדה"ז לחסיד. ר'ובן - שיחה 14:45, 24 בנובמבר 2011 (UTC)

נחום יוסף

מהפסקה האחרונה 'משפחתו' נראה שהיה לו גם בן וגם חתן בשם נחום יוסף, האמנם? --שיע 17:04, 3 ביולי 2012 (IDT)