רמת שלמה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==התפתחות הקהילה== | ==התפתחות הקהילה== | ||
השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה. | השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה. | ||
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] | בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שעזר להרב יעקב שנור שליט"א לקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה הרב שניאור יוזביץ שליט"א ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה לעזור להרב יעקב שנור שליט"א להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. | ||
[[ספר תורה]] הובא מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום ע"י מייסד השכונה הרב יעקב שנור שליט"א. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה. | |||
[[ספר תורה]] הובא מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה. | |||
התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב [[יוסף יצחק הבלין]] נבחר לרבה של הקריה (המועמד השני היה הרב [[יוסף יצחק אופן]]). | כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב [[יוסף יצחק הבלין]] נבחר לרבה של הקריה (המועמד השני היה הרב [[יוסף יצחק אופן]]). | ||
במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי | במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי | ||
==בית הכנסת בצורת 770== | ==בית הכנסת בצורת 770== | ||