חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

הרבנית חנה

הרבנית חנה שניאורסון, היא בעלה של הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסון, ואימה של הרבי. הסתלקה בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה ומנוחתה כבוד בניו יורק.

הולדתה וצעירותה

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ בעיר רומנובקה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. הוריה העניקו לחנה הצעירה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, ושנים לאחר-מכן סיפרו החסידים כי כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה חנה הצעירה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.

חנה הייתה נערה צעירה ומוכשרת. היא גילתה כשרון מיוחד במוזיקה אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.

נישואין

בגיל עשרים נישאה חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. רבי לוי יצחק התפרסם בגיל צעיר כעילוי וכבעל ידיעה בתורת הקבלה, והיה זה הרבי הרש"ב שהציע לו את השידוך. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הלה נתקל בסירובו של הרבי הרש"ב אשר נתן את ברכתו שהכל יהיה על הצד היותר טוב, וכי אין ממה לחשוש. ואומנם אכן כך היה, החתונה התקיימה במועד שנקבע ביום חמישי י"ג בסיוון תר"ס.

לאחר החתונה שיגר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. וזה לשונו: "ב"ה יום ג' ו' תמוז תר"ס לפ"ק כבוד נכד דודי ידידי עוז הרה"ח המפורסם נכבד י"א כו' מו"ה ברוך שניאור שי'. מעומק ליבי אברכו בברכת מז"ט בעד כלולות בנו רחומאי דנפשאי מר לוי יצחק שי'. ייתן ה' שזיווגם יעלה ליפה באריכות ימים ושנים טובים ונעימים ברוחניות וגשמיות ובהצלחה בכה"פ בדור ישרים זרע ברך ה' כפי רצון כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, וכבודו יקבל מהם עונג ונחת די חפצו בכל פרט ופרט. מגודל טרדתי נתאחר המכ' עד כה, והטע"ג בטח קבלו בזמנו. ויקבלו החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו ובן דודו ידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים".

לזוג הצעיר נולדו שלושה בנים: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.

"עזר כנגדו"

בשנת תרס"ז 1907, קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כרב העיר הוא זכה להערכה רבה מכל התושבים – דתיים ושאינם כאלה, יהודים ולא יהודים כאחד. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. כשאלפי פליטים הגיעו לעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו הרבנית חנה שהקימה ארגון שדאג לספק להם מקום לינה ומזון.

בשנת תרפ"ט כשנערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. למרות הסכנה שהייתה כרוכה בהתכנסויות דתיות באותם הימים, ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה ביום החתונה מסיבה חגיגית בביתם בה השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה. נכבדי העיר העניקו מתנות לזוג הצעיר (שנשלחו אליהם בדואר לאחר-מכן); עשרות מברקים הגיעו לבית הדואר שאיחלו לרב ולרבנית שניאורסאהן רוב נחת ואושר.

כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק כארי על שמירת המצוות. מלחמה זו עלתה לו ביוקר: הוא נאסר ונשלח לכפר צ'אילי, כפר נידח ופרימיטיבי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא אף הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה הדגול להעלות את חידושי התורה שלו על כתב. מאוחר יותר היא סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

שנות הגלות והייסורים נתנו את אותתם ברבי לוי יצחק שנפטר בעיר אלמא אטא בכ' במנחם אב תש"ד (1944), מרחק אלפי קילומטרים מעירו יקטרינוסלב.

טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, כאשר יעד ההגירה שלה הוא צרפת (משם המשיכה לארצות הברית)

בארצות הברית

תעודה המעידה על בואה של הרבנית חנה עם בנה הרבי לארה"ב

ציון הרבנית חנה

בשנת תש"ז הגיע הקץ לסבלותיה ונדודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיע לפאריז. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השניים לניו יורק, אליה הגיעו ביום כ"ח בסיוון תש"ז, שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות בי' שבט תש"י.

כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי שבת כבימי חול.

מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.

בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."

הסתלקותה

הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל770 (1418 פרזידנט סטריט), עד להסתלקותה בעלות המנחה ביום השבת ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה.

בשעת הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק.

על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "בית חנה".

משפחתה

• בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון
• בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• נכדתה: גב' דליה רויטמן.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא