ב' בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאך א שפיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ב' בשבט''' הוא היום השני ב[[חודש שבט]]. | '''ב' בשבט''' הוא היום השני ב[[חודש שבט]]. | ||
==אירועים ביהדות== | |||
*ג'תרפ"ה/ג'תרפ"ח - נחגג כיום טוב לאחר ששבעים מזקני ישראל ניצלו מ[[מיתה]] כאשר אשת המלכה שחררה אותם לאחר מות בעלה, המלך [[אלכסנדר ינאי]]. | |||
*[[תק"ס]] - רבי [[משולם זושא מאניפולי]], נפטר ומנוחתו כבוד באניפולי. | |||
*[[תקע"ו]] - רבי [[שמואל סלנט]], רבה של הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]], נולד. | |||
*[[תשל"ד]] - רבי [[יוסף משאש]], רבה של [[חיפה]], נפטר. | |||
*[[תשפ"ד]] - פתיחת [[770]] לאחר כמעט שבוע שהיה סגור בזכות [[ההרחבה]] | |||
==ימי חב"ד== | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תש"א]] - הרב [[יגאל פיזם]], רב קהילת חב"ד [[קריית שמואל]] וראש [[תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבת חב"ד המקומית]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תשל"ה]] - הרב [[יצחק חורגין]], מאנ"ש ב[[קראון הייטס]] שזכה לקירובים רבים מהרבי. | |||
{{להיום יום|ב'|שבט}} | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:11, 1 במאי 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ב' בשבט הוא היום השני בחודש שבט.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'תרפ"ה/ג'תרפ"ח - נחגג כיום טוב לאחר ששבעים מזקני ישראל ניצלו ממיתה כאשר אשת המלכה שחררה אותם לאחר מות בעלה, המלך אלכסנדר ינאי.
- תק"ס - רבי משולם זושא מאניפולי, נפטר ומנוחתו כבוד באניפולי.
- תקע"ו - רבי שמואל סלנט, רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים, נולד.
- תשל"ד - רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, נפטר.
- תשפ"ד - פתיחת 770 לאחר כמעט שבוע שהיה סגור בזכות ההרחבה
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"א - הרב יגאל פיזם, רב קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת חב"ד המקומית.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשל"ה - הרב יצחק חורגין, מאנ"ש בקראון הייטס שזכה לקירובים רבים מהרבי.
| הפתגם היומי - ב' בשבט - מלוח היום יום |
|---|
| אבי אדמו"ר סיפר: הדרוש "וארא גו' ושמי ה' גו'" המדבר בענין "כי לא ידח ממנו נדח" (אינו הנדפס בתורה אור), קנה לו שם "דער פרומער וארא" (=ה'וארא' הדתי), והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר הצמח צדק: יעדער מאל איז געווען א אור חדש. האט דער טאטע געזאגט: א אור איז אלע מאל גלייך, אבער מאור איז אלע מאל ווי א דבר חדש (= כל פעם היה אור חדש. אמר האבא: אור הוא תמיד שווה, אבל מאור הוא כמו דבר חדש). |