חיפה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (108 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=חיפה | |||
רב | |תמונה=[[קובץ:שלוחים בחיפה.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]] | ||
|כתובית=שלוחי הרבי לחיפה, תשע"ו | |||
|עיר=חיפה | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|שכונה חב"דית=נווה גאולה | |||
|מייסדי הקהילה= | |||
|רב הקהילה=הרב [[גדליהו אקסלרוד]] | |||
|משפיע הקהילה= | |||
|מוסדות בקהילה=מוסדות חינוך חב"ד, ישיבת תומכי תמימים, בית ספר שלהבות חב"ד | |||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[לייבל שילדקרויט]] | |||
הרב [[דב גינזבורג]] | |||
הרב [[מנחם מענדל וילישאנסקי]] | |||
|מספר שלוחים= | |||
|מספר בתי חב"ד=20 | |||
|מספר משפחות בקהילה=150 | |||
|ראו גם='''ראו גם''' | |||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: אישים בחיפה|אישים בחיפה]] | |||
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: מוסדות וארגונים בחיפה|מוסדות וארגונים בחיפה]] | |||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בחיפה|שלוחים בחיפה]] | |||
}} | |||
העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות. | |||
כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[אורי למברג]] והרב [[שלום דובער יהושע ליפש|יהושע ליפש]] משמשים כמורי צדק, הרב [[שאול דוד בורשטיין]] - בית חב"ד לדוברי רוסית המפעיל גם גן ילדים ותלמוד תורה. | |||
==ייסוד הקהילה== | ==ייסוד הקהילה== | ||
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת | [[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד רב קהילת חב"ד בחיפה]] | ||
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]]. | |||
כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: | כבר בשנת [[תשי"ב]] כתב הרבי לרב דוברוסקין: {{ציטוטון|ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם}}. | ||
באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | באותה תקופה היה [[מקוה טהרה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י. | ||
בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: | בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם [[בית הכנסת]] אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה}}. | ||
==פעילות חב"ד בעיר== | ==פעילות חב"ד בעיר== | ||
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה: | [[קובץ:בשורת הגאולה בחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט חוצות ענק המבשר את [[בשורת הגאולה]] על הישיבה גדולה]] | ||
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה: | |||
{{ציטוטון|ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא וב[[ארץ הקודש]] אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה}}. | |||
את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות. | את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות. | ||
| שורה 85: | שורה 43: | ||
לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד. | לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד. | ||
בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של | בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של הרב [[דב גינזבורג]] לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב"ד במרכז 'הדר'. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב"ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קריית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת 'היכל חנה'. | ||
מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקריית שפרינצק כרב [[בית הכנסת]] חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים. | |||
הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים. | ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה. | ||
[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] חיפה והקריות]] | |||
הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים. | |||
מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט. | מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט. | ||
במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר. | במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר. | ||
בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - | בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה|תומכי תמימים]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר. | ||
=== | ===נווה גאולה=== | ||
בשנת [[תשע"ה]] יצא הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] בעידוד רבני ומשפיעי אנ"ש בקניה ומכירה של בתים לחסידי חב"ד בשכונה ערבית הסמוכה לשכונת 'הדר' בה שוכנת הישיבה, ובכך להקים שכונה חדשה בשם 'נווה גאולה'. | |||
נכון לשנת [[תשפ"א]] גרים כעשרים זוגות בשכונה שבחלקה מאוכלסת עדין במשפחות ערביות. מנתונים של הרשויות עולה כי גם בבתים המאוכלסים בערבים יותר מחצי בבעלות יהודית. כרב הקהילה משמש הרב מנחם מענדל וילשאנסקי ומתקיימות בה מדי שבוע [[התוועדות חסידים|התוועדויות]] ושיעורים. | |||
כמו כן נקנה שטח בו יוקם שישמש את מוסדות החינוך ו[[מקווה טהרה]]. המוסדות הקיימים כוללים מעון וגני חב"ד בנים ובנות בניהולו של ר' גלעד גודס. | |||
== | ===ידידי חב"ד בעיר=== | ||
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי". | |||
כמו כן האדמו"ר מנדבורנא חיפה רבי חיים אלטר דוד לייפער נחשב לידיד קרוב של חב"ד בעיר. | |||
== | ===בתי חב"ד בעיר=== | ||
* [ | *הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח הרבי, ומנכ"ל המוסדות. | ||
* [ | *הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב"ד המרכזי בשכונת הדר. | ||
* | *הרב [[אורי למברג]] - ראש [[כולל אברכים]] חב"ד. | ||
* [ | *הרב [[שאול בורשטיין]] - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית. | ||
;שכונות: | |||
* | *'''אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]]. בשכונה פועלים חנות תשמישי קדושה ובית כנסת חב"ד. | ||
*'''בת גלים''' - מנהל: הרב ישי קלי. | |||
*'''הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]. | |||
*'''כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון. | |||
*'''כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב יהודה גינזבורג{{הערה|* '''בית ספר לניסים''' [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1316 עמוד 42.}}. | |||
'''מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי''' מנהל: הרב [[בועז קלי]]. | |||
*'''נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קיים בית חב"ד ובית כנסת חב"ד. | |||
*'''נוה שאנן''' - מנהל: הרב [[אברהם דב רוזנבלט]]. | |||
*'''פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל ווילשאנסקי. | |||
*'''קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד. | |||
*'''קרית שפרינצק''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הרב לוי אורנשטיין. | |||
*'''רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב [[יוסי רוזנברג]]. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש. ז. מורגשטרן. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד, ופעילות קבועה של שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים. | |||
*'''נמל הנוסעים של מפרץ חיפה''' - מנהל: הרב [[אסף חנוך פרומר]]. | |||
*'''קמפוס הנמל''' - מנהל: הרב אליעזר קליין. בשנת [[תשע"ו]] חנך בנין בית חב"ד לצעירים בן 3 קומות. | |||
*'''אוניברסיטת חיפה''' - מנהל: הרב תנחום ריבקין. | |||
[[ | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79830&tag=חיפה כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בחיפה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56612 השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר] - באתר חב"ד אינפו | |||
* [[א. אברהם]], '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html#p=27 מעונות גאולה]''' סקירה על המעונות המופעלים על ידי בית חב"ד בחיפה, בתוך מגזין 'משיחי' של [[שבועון בית משיח]] עמוד 26 {{אינפו}} י"א [[ניסן]] תשע"ד | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/4/532941062633.html כפר חב"ד בחיפה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] שבט תשע"ו | |||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/סיפורים%20ממשפיעי%20חיפה.pdf סיפורים ממשפיעי חיפה] תשורת חתונת משפחות - מרנץ וסוחייק | |||
* מנדי שדה, [https://col.org.il/news/138067 כך נוסדה קהילת חב"ד בחיפה: פרק ראשון], באתר [[COL]] {{COL}} | |||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חיפה]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:23, 26 ביוני 2024
| חיפה | |
|---|---|
 שלוחי הרבי לחיפה, תשע"ו | |
| עיר | חיפה |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | נווה גאולה |
| רב הקהילה | הרב גדליהו אקסלרוד |
| מוסדות | מוסדות חינוך חב"ד, ישיבת תומכי תמימים, בית ספר שלהבות חב"ד |
| שלוחים מרכזיים | הרב לייבל שילדקרויט
הרב דב גינזבורג הרב מנחם מענדל וילישאנסקי |
| מספר בתי חב"ד | 20 |
| מספר משפחות בקהילה | 150 |
| ראו גם | |
| אישים בחיפה | |
| מוסדות וארגונים בחיפה | |
| שלוחים בחיפה | |
העיר חיפה הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר קיימת קהילת חב"ד המונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות. כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב גדליהו אקסלרוד. הרב מנחם מענדל וילשאנסקי הרב אורי למברג והרב יהושע ליפש משמשים כמורי צדק, הרב שאול דוד בורשטיין - בית חב"ד לדוברי רוסית המפעיל גם גן ילדים ותלמוד תורה.
ייסוד הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות בי"ט כסלו, חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד תניא וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש לאדמו"ר הריי"צ והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. בפטירתו בז' אדר א' תש"ו נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב יחיאל מיכל דוברוסקין לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך בתש"י התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב גרשון חן.
כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: "ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם".
באותה תקופה היה מקוה טהרה בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה בשיטת חב"ד יקצה לו הרבי 150 ל"י.
בתשי"ד כותב הרבי לרב גרשון חן: "נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה".
פעילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה: "ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובארץ הקודש אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה".
את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב ראובן דונין שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' בית חב"ד בו התקיימה הפעילות.
לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב לייבל שילדקרויט והתחיל בבנית מוסדות חב"ד.
בחודש חשוון בשנת תשמ"ח הגיעה משפחתו של הרב דב גינזבורג לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב"ד במרכז 'הדר'. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב"ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קריית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת 'היכל חנה'.
מאז יצא לשליחות פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקריית שפרינצק כרב בית הכנסת חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.
ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.
הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.
מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני גאולה ומשיח. בהזדמנוית רבות יוצאים אנ"ש והתמימים לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט.
במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה שלוחים הפועלים בשכונות שונות של העיר.
בעיר ישנה גם ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - בית לוי יצחק שבצפת עם בעלי תשובה תושבי העיר.
נווה גאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ה יצא הרב מנחם מענדל וילשאנסקי בעידוד רבני ומשפיעי אנ"ש בקניה ומכירה של בתים לחסידי חב"ד בשכונה ערבית הסמוכה לשכונת 'הדר' בה שוכנת הישיבה, ובכך להקים שכונה חדשה בשם 'נווה גאולה'.
נכון לשנת תשפ"א גרים כעשרים זוגות בשכונה שבחלקה מאוכלסת עדין במשפחות ערביות. מנתונים של הרשויות עולה כי גם בבתים המאוכלסים בערבים יותר מחצי בבעלות יהודית. כרב הקהילה משמש הרב מנחם מענדל וילשאנסקי ומתקיימות בה מדי שבוע התוועדויות ושיעורים.
כמו כן נקנה שטח בו יוקם שישמש את מוסדות החינוך ומקווה טהרה. המוסדות הקיימים כוללים מעון וגני חב"ד בנים ובנות בניהולו של ר' גלעד גודס.
ידידי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב שאר ישוב הכהן, סיפר בכינוס תורה בישיבת חב"ד: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף בשיעורי תורה, בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי מלך המשיח שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל"א בפמלייתו של הנשיא שז"ר שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"יחידות" נסובה השיחה בעניין מצות יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי". כמו כן האדמו"ר מנדבורנא חיפה רבי חיים אלטר דוד לייפער נחשב לידיד קרוב של חב"ד בעיר.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב לייבל שילדקרויט - שליח הרבי, ומנכ"ל המוסדות.
- הרב דב גינזבורג - בית חב"ד המרכזי בשכונת הדר.
- הרב אורי למברג - ראש כולל אברכים חב"ד.
- הרב שאול בורשטיין - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית.
- שכונות
- אחוזה - מנהל: הרב יהודה דונין. בשכונה פועלים חנות תשמישי קדושה ובית כנסת חב"ד.
- בת גלים - מנהל: הרב ישי קלי.
- הדר עליון - מנהל: הרב מנחם מענדל וילשאנסקי.
- כרמל מערבי - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
- כרמל צרפתי - מנהל: הרב יהודה גינזבורג[1].
מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי מנהל: הרב בועז קלי.
- נווה יוסף - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קיים בית חב"ד ובית כנסת חב"ד.
- נוה שאנן - מנהל: הרב אברהם דב רוזנבלט.
- פנינת הכרמל - מנהל: הרב בצלאל ווילשאנסקי.
- קרית אליעזר - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד.
- קרית שפרינצק - מנהל: הרב דב גינזבורג. הרב לוי אורנשטיין.
- רמות/קמפוס - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש. ז. מורגשטרן. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד, ופעילות קבועה של שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.
- נמל הנוסעים של מפרץ חיפה - מנהל: הרב אסף חנוך פרומר.
- קמפוס הנמל - מנהל: הרב אליעזר קליין. בשנת תשע"ו חנך בנין בית חב"ד לצעירים בן 3 קומות.
- אוניברסיטת חיפה - מנהל: הרב תנחום ריבקין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בחיפה באתר חב"ד אינפו
- השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר - באתר חב"ד אינפו
- א. אברהם, מעונות גאולה סקירה על המעונות המופעלים על ידי בית חב"ד בחיפה, בתוך מגזין 'משיחי' של שבועון בית משיח עמוד 26 י"א ניסן תשע"ד
- כפר חב"ד בחיפה
בתוך שבועון בית משיח שבט תשע"ו - סיפורים ממשפיעי חיפה תשורת חתונת משפחות - מרנץ וסוחייק
- מנדי שדה, כך נוסדה קהילת חב"ד בחיפה: פרק ראשון, באתר COL
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ * בית ספר לניסים שבועון בית משיח גיליון מס' 1316 עמוד 42.