מעלתן של ישראל (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:11, 10 בנובמבר 2024

מעלתן של ישראל הינו ספר המלקט שיחות מתורתו של הרבי העוסקות במעלתו של עם ישראל. השיחות נאמרו כדברי עידוד לעם ישראל בתקופת טרום מלחמת המפרץ וכתשובת נגד לאלו שניסו לדבר בגנותו של עם ישראל. יצא לאור בשנת תשס"ו על ידי מכון מלכות שבתפארת

הרקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

התקופה, ימי ערב מלחמת המפרץ, העולם כולו מודע לאירועים במפרץ הפרסי. סדאם חוסיין משתלטות על כווית ומאיים לפגוע בארצות הברית ובישראל, המוגדרת כ"אם כל המלחמות".

ממשלת ישראל, בעצת המדינאים ואנשי הביטחון, נכנסים למצב חרום ומכינים את העלם לקראת מלחמה נוראה. פאניקה אוחזת בקרב תושבי ישראל, מצב הרוח יורד פלאים, וכולם נערכים למלחמה עם אפשרות של הפגזה לא קונבנציונלית.

באותה תקופה נשמע קולו של הרבי מלך המשיח שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"

מנגד, באותם ימים בחודש טבת תנש"א, החלו להתפרסם (בשם ראש ישיבה ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש שואה שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שבועות לא פסק מלדבר דברי אהבה ועידוד לעם ישראל הוא הדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח שדורנו הוא דור הגאולה.

תוכן השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים:

1. מעלת עם ישראל מצד עצמם.

2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים.

3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל.

4. עונשי התורה בכלל והשואה בפרט.

5. הגאולה.

בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את דברי כיבושין להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות השואה האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות השואה האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של העלם והסתר והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את הגאולה העתידה.

גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים בהתוועדות לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של הקב"ה אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות.

השיחות נאמרות תוך התרגשות גדולה והדבר מתבטא בסגנון והנהגת הרבי באמירתם: גופו הק' מזדעזע, פניו מאדימות, וקולו הק' גובר כשכאב פנימי נשמע מתוכו. בהמשך, כשדיבר על אהבתו של הקב"ה לעם ישראל והתעסקותו בלהרבות שמחות בישראל, הקרינו פניו של הרבי שמחה גדולה, ולאחר השיחות אף עודד את שירת הקהל בשמחה עצומה.

שיחות אלו זוכות להתפרסם בתפוצה נרחבת עם הכותרת "דבר מלכות", שבהמשך הפכה להיות "דף השער" הקבוע לכל שיחותיו של הרבי מהשנים תנש"א - תשנ"ב (1990-1991)

מעלתן של ישראל - הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מכיל בעיקר ארבעה שיחות שנאמרו בתקופה זו:

השיחה הראשונה - נאמרה במהלך צום עשרה בטבת במסגרת דברי כיבושין הנאמרים ביום צום.
השיחה השנייה - שבת פרשת ויחי.
השיחה השלישית - שבת פרשת שמות.
השיחה הרביעית - שבת פרשת וארא.

בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת תש"ן המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי שלימות העם ושלימות הארץ. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה.

עיקר עבודת עורכי הספר היא פיענוח "מראי המקומות" (=הבאת ציטוט מלא של המקורות לדבריו של הרבי, כשהם מופיעים בגוף ה"שיחה" עצמה) והוספת דברי מבוא וסיכומים, ס"ה 290 עמודים.

הספר הוכן לדפוס על ידי מכון מלכות שבתפארת והודפס על ידי מ. מ. ש הוצאה לאור.

צוות העריכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק פרידמן מנהל הפרויקט
הרב שניאור זלמן בלוך חבר הנהלה
הרב אלירן שמר - חבר צוות הפענוח
הרב ישראל בלוך - חבר צוות הפענוח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאמץ אדיר: יצא לאור ספר הפיענוחים החדש

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:444.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'מעלתן של ישראל']]
+[[קובץ:444.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'מעלתן של ישראל']]
-'''מעלתן של ישראל''' הינו ספר המלקט [[שיחות]] מתורתו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] העוסקות במעלתו של עם ישראל. השיחות נאמרו כדברי עידוד לעם ישראל בתקופת טרום [[מלחמת המפרץ]] וכתשובת נגד לאלו שניסו לדבר בגנותו של עם ישראל. יצא לאור בשנת 2006 ([[תשס"ו]]).
+'''מעלתן של ישראל''' הינו ספר המלקט [[שיחות]] מתורתו של [[הרבי]] העוסקות במעלתו של עם ישראל. השיחות נאמרו כדברי עידוד לעם ישראל בתקופת טרום [[מלחמת המפרץ]] וכתשובת נגד לאלו שניסו לדבר בגנותו של עם ישראל. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]] על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]]
+== הרקע ==
+התקופה, ימי ערב [[מלחמת המפרץ]], העולם כולו מודע לאירועים במפרץ הפרסי. סדאם חוסיין משתלטות על כווית ומאיים לפגוע ב[[ארצות הברית]] ובישראל, המוגדרת כ"אם כל המלחמות".
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+ממשלת ישראל, בעצת המדינאים ואנשי הביטחון, נכנסים למצב חרום ומכינים את העלם לקראת מלחמה נוראה. פאניקה אוחזת בקרב תושבי ישראל, מצב הרוח יורד פלאים, וכולם נערכים למלחמה עם אפשרות של הפגזה לא קונבנציונלית.
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
+באותה תקופה נשמע קולו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+מנגד, באותם ימים בחודש טבת [[תנש"א]], החלו להתפרסם (בשם ראש ישיבה ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש [[שואה]] שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שבועות לא פסק מלדבר דברי [[אהבה]] ועידוד לעם ישראל הוא הדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא דור ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+== תוכן השיחות ==
+השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים:
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+. מעלת עם ישראל מצד עצמם.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+. האיסור לדבר בגנות עם ישראל.
-== הרקע ==
-התקופה, ימי ערב [[מלחמת המפרץ]] תחילת 1990 ([[תשנ"א]]), העולם כולו מדוע לאירועים במפרץ המפרסי. סדאם חוסיין משתלטות על כווית ומאיים לפגוע בארצות הברית ובישראל, המוגדרת כ"אם כל המלחמות". ממשלת ישראל, בעצת המדינאים ואנשי הביטחון, נכנסים למצב חרום ומכינים את העלם לקראת מלחמה נוראה. פאניקה אוחזת בקרב תושבי ישראל, מצב הרוח יורד פלאים, וכולם נערכים למלחמה עם אפשרות של הפגזה לא קונבנציונלית.
-באותה תקופה נשמע קולו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו – ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"
+. עונשי התורה בכלל ו[[השואה]] בפרט.
-מנגד, באותם ימים בחודש טבת 1990 (תשנ"א), החלו להתפרסם (בשם רב ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש [[שואה]] שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שובעות לא פוסק מדלבר דברי אהבה ועידוד לעם ישראל הוא מדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח שדורנו הוא דור הגאולה.
+. הגאולה.
-== תוכן השיחות ==
+בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי כיבושין]] להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות [[השואה]] האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות [[השואה]] האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של [[העלם והסתר]] והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה העתידה]].
-השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים: 1. מעלת עם ישראל מצד עצמם. 2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים. 3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל. 4. עונשי התורה בכלל והשואה בפרט. 5. הגאולה.
-בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי הכיבושין]] להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות השואה האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות השואה האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של [[העלם והסתר]] והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את ה[[גאולה]] העתידה.
+גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של [[הקב"ה]] אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות.
-גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים בהתוועדות לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של [[הקב"ה]] אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות.
 השיחות נאמרות תוך התרגשות גדולה והדבר מתבטא בסגנון והנהגת הרבי באמירתם: גופו הק' מזדעזע, פניו מאדימות, וקולו הק' גובר כשכאב פנימי נשמע מתוכו. בהמשך, כשדיבר על אהבתו של [[הקב"ה]] לעם ישראל והתעסקותו בלהרבות שמחות בישראל, הקרינו פניו של הרבי שמחה גדולה, ולאחר השיחות אף עודד את שירת הקהל בשמחה עצומה.
@@ שורה 45: / שורה 35: @@
 הספר מכיל בעיקר ארבעה שיחות שנאמרו בתקופה זו:
-#השיחה הראשונה - נאמרה במהלך '''צום עשרה בטבת''' במסגרת [[דברי כיבושין]] הנאמרים ביום צום.
+#השיחה הראשונה - נאמרה במהלך '''צום עשרה בטבת''' במסגרת דברי כיבושין הנאמרים ביום צום.
 #השיחה השנייה - שבת פרשת ויחי.
 #השיחה השלישית - שבת פרשת שמות.
 #השיחה הרביעית - שבת פרשת וארא.
-בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת תש"ן המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]]. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה.
+בנוסף לשיחות הנ"ל מובאת גם שיחת הרבי משנת [[תש"ן]] המדגישה את מעלת עם ישראל, וגודל הזהירות בכבודם. עם העצה לתיקון הדבר על ידי [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]]. וכן גם שיחות ומאמרי הרבי בנושא זה.
 עיקר עבודת עורכי הספר היא פיענוח "מראי המקומות" (=הבאת ציטוט מלא של המקורות לדבריו של הרבי, כשהם מופיעים בגוף ה"שיחה" עצמה) והוספת דברי מבוא וסיכומים, ס"ה 290 עמודים.
-הספר הוכן לדפוס על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] והודפס על ידי [[מ.מ.ש הוצאה לאור]].
+הספר הוכן לדפוס על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] והודפס על ידי [[מ. מ. ש הוצאה לאור]].
+==צוות העריכה==
+*הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] מנהל הפרויקט
+*הרב [[שניאור זלמן בלוך]] חבר הנהלה
+*הרב [[אלירן שמר]] - חבר צוות הפענוח
+*הרב [[ישראל בלוך]] - חבר צוות הפענוח
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.chabad.fm/144/7985.html במאמץ אדיר: יצא לאור ספר הפיענוחים החדש] {{חב"ד אף אם}}
 [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
+[[קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]]