כלות הנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=כלות הנפש|אחר=ניגון בשם זה|ראו=ניגון כלות הנפש}} | ||
'''כלות הנפש''' הינו מצב בו יוצאת | '''כלות הנפש''' הינו מצב בו [[פטירה|יוצאת]] ה[[נפש]] מן ה[[גוף]] בעקבות תשוקה יוצאת דופן לדבקות ב[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]]. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא [[אור הממלא כל עלמין|ממלא]] {{מונחון|כל עלמין|כל העולמות}} ו[[אור הסובב כל עלמין|סובב]] כל עלמין ו[[כולא קמיה כלא חשיב]]. ושוב יתלהב לבו ב[[אהבה]] עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] והיא כלות הנפש {{מונחון|כדכתיב|כמו שכתוב}} נכספה וגם כלתה נפשי וגו'||מקור=[[תניא]] פרק ג'}} | |||
למרות שכלות הנפש היא תנועה נפשית שמופיעה דווקא אצל מי שהוא בעל מדריגה רוחנית גבוהה, היא מוגדרת כמצב שיש להימנע מלהגיע אליו. בתורת ה[[חסידות]] מוסבר כי תכלית הכוונה וה[[רצון]] האלוקי הוא להישאר עם ה[[נשמה]] בתוך ה[[גוף]] ולעבוד את [[הקב"ה|ה']] יחד עם הגוף. | |||
==אירועים מפורסמים של כלות הנפש== | |||
*על פי דברי ה[[אור החיים]]{{הערה|על הפסוק "יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (בראשית ב, א).}}, כאשר נשלמה בריאת העולם ביום השישי, התרחשה כלות הנפש אצל כל הברואים ונפשם יצאה בהשתוקקות לבורא. | |||
* המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת ה[[נשמה]] מן הגוף. | |||
* את סיפור הגמרא{{הערה|מגילה ז, ב.}}, לפיו במהלך סעודת [[פורים]] "קם רבה שחטיה לרב זירא", מבאר הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ז ע' 267 ואילך.}} כגילוי דרגות אלוקיות נעלות, עד להבאתו לידי כלות הנפש. | |||
* פעם פגש ר' [[אברהם המלאך]] את [[אדמו"ר הזקן]] אוכל בייגל עם חמאה, זמן קצר לאחר שלמדו יחד ענין עמוק ביותר בחסידות. לשאלת ר' אברהם לפשר הענין השיב אדמו"ר הזקן, שבעת הלימוד הרגיש שעוד מעט הוא יגיע למצב של כלות הנפש, ולכן הוכרח לאכול כדי שנשמתו לא תפרד מגופו{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] שם ע' 273.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''המשך תרע"ב''' עמ' ש"כ | |||
* '''[[לקוטי שיחות]]''' כרך ל"ו עמ' 35 | |||
* '''תורת מנחם תשח"י''' עמ' 207 | |||
[[קטגוריה:מושגים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:48, 26 בנובמבר 2022
כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת הנפש מן הגוף בעקבות תשוקה יוצאת דופן לדבקות בקדוש ברוך הוא.
כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב. ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי וגו'— תניא פרק ג'
למרות שכלות הנפש היא תנועה נפשית שמופיעה דווקא אצל מי שהוא בעל מדריגה רוחנית גבוהה, היא מוגדרת כמצב שיש להימנע מלהגיע אליו. בתורת החסידות מוסבר כי תכלית הכוונה והרצון האלוקי הוא להישאר עם הנשמה בתוך הגוף ולעבוד את ה' יחד עם הגוף.
אירועים מפורסמים של כלות הנפש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על פי דברי האור החיים[1], כאשר נשלמה בריאת העולם ביום השישי, התרחשה כלות הנפש אצל כל הברואים ונפשם יצאה בהשתוקקות לבורא.
- המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת הנשמה מן הגוף.
- את סיפור הגמרא[2], לפיו במהלך סעודת פורים "קם רבה שחטיה לרב זירא", מבאר הרבי[3] כגילוי דרגות אלוקיות נעלות, עד להבאתו לידי כלות הנפש.
- פעם פגש ר' אברהם המלאך את אדמו"ר הזקן אוכל בייגל עם חמאה, זמן קצר לאחר שלמדו יחד ענין עמוק ביותר בחסידות. לשאלת ר' אברהם לפשר הענין השיב אדמו"ר הזקן, שבעת הלימוד הרגיש שעוד מעט הוא יגיע למצב של כלות הנפש, ולכן הוכרח לאכול כדי שנשמתו לא תפרד מגופו[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשך תרע"ב עמ' ש"כ
- לקוטי שיחות כרך ל"ו עמ' 35
- תורת מנחם תשח"י עמ' 207
הערות שוליים
- ↑ על הפסוק "יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (בראשית ב, א).
- ↑ מגילה ז, ב.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 267 ואילך.
- ↑ ליקוטי שיחות שם ע' 273.