![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישראל מגידסון – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) ברור יותר |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ישראל מגידסון.jpg | [[קובץ:ר' ישראל מגידסון.jpg|ממוזער|247x247 פיקסלים|הרב מגידסון]] | ||
הרב '''ישראל מגידסון''' ([[תרל"ח]] - ?), היה חסיד חב"ד בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ששימש ב[[ריגא]] כ[[שוחט ובודק]] | הרב '''ישראל מגידסון''' ([[תרל"ח]] - ?), היה חסיד חב"ד בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ששימש ב[[ריגא]] כ[[שוחט ובודק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
היות והתיירא לשאול על כך בעצמו את [[אדמו"ר הריי"צ]], שילם לידידו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] את הוצאות הנסיעה<ref>זכרון לבני ישראל עמ' צט-ק.</ref>. | היות והתיירא לשאול על כך בעצמו את [[אדמו"ר הריי"צ]], שילם לידידו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] את הוצאות הנסיעה<ref>זכרון לבני ישראל עמ' צט-ק.</ref>. | ||
לפועל, יצא את גבולות ברית המועצות וקבע את מגוריו ב[[ריגא]] שם שימש כשוחט ובודק<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 163. שם עמ' 258.</ref> | לפועל, יצא את גבולות ברית המועצות וקבע את מגוריו ב[[ריגא]] שם שימש כשוחט ובודק<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 163. שם עמ' 258.</ref>. כאשר שהה הרבי בקהילה זו בשנת [[תר"צ]], זכה לשהות במחיצתו ואף עבר לפני העמוד ביום הראשון של ראש השנה בתפילת מוסף<ref>יומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].</ref>. | ||
נרצח עם משפחתו בשואה. | נרצח עם משפחתו בשואה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] | *גיסו, הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] | ||
*אחיו, ר' [[יצחק מגידסון]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל הורביץ]] ורבה של [[לודמיר]], נרצח בשואה | *אחיו, ר' [[אברהם יצחק מגידסון|יצחק מגידסון]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל הורביץ]] ורבה של [[לודמיר]], נרצח בשואה | ||
*אחיו הת' יוסף מגידסון, נפטר בבחרותו | *אחיו הת' יוסף מגידסון, נפטר בבחרותו | ||
*בנו, יעקב<ref>[[ספר התמימים]] - א, עמ' קעב.</ref> | *בנו, יעקב<ref>[[ספר התמימים]] - א, עמ' קעב.</ref> | ||
גרסה אחרונה מ־19:53, 13 במרץ 2026
הרב ישראל מגידסון (תרל"ח - ?), היה חסיד חב"ד בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ששימש בריגא כשוחט ובודק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהומיל בשנת תרל"ח לאביו ר' זאב מגידסון, שהיה מחשובי הבעלי-בתים בעיר, והתגורר בשכנות למשפחת דוכמאן.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[1].
בשנים שאחר סיום מלחמת העולם הראשונה סבל מחרפת רעב, והתהלך בבגדים קרועים[2].
בסיוע הקשרים המשפחתיים עם אישים בעלי השפעה בעיר, התקבל למשרה ממשלתית, אך סבל מביקורת ומעקב צמודים ורצה בעקבות כך לעזוב את גבולות ברית המועצות.
היות והתיירא לשאול על כך בעצמו את אדמו"ר הריי"צ, שילם לידידו ר' ישראל ג'ייקובסון את הוצאות הנסיעה[3].
לפועל, יצא את גבולות ברית המועצות וקבע את מגוריו בריגא שם שימש כשוחט ובודק[4]. כאשר שהה הרבי בקהילה זו בשנת תר"צ, זכה לשהות במחיצתו ואף עבר לפני העמוד ביום הראשון של ראש השנה בתפילת מוסף[5].
נרצח עם משפחתו בשואה.
בכ"ג אד"ר תש"ג כתב אדמו"ר הריי"צ לר' משה לייב רודשטיין לחפש אחריו[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב אברהם אליהו פלוטקין
- אחיו, ר' יצחק מגידסון - חתנו של ר' מנחם מענדל הורביץ ורבה של לודמיר, נרצח בשואה
- אחיו הת' יוסף מגידסון, נפטר בבחרותו
- בנו, יעקב[7]
הערות שוליים
- ^ ראה לקוטי סיפורים (ירושלים, תשס"ב) עמ' שלט.
- ^ זכרון לבני ישראל עמ' פב. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב עמ' קנח בהערה.
- ^ זכרון לבני ישראל עמ' צט-ק.
- ^ "לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 163. שם עמ' 258.
- ^ יומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד עמ' שפ.
- ^ ספר התמימים - א, עמ' קעב.