מסכת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף

(דף חדש: '''מסכת שקלים''' מסדר מועד, היא המסכת שאחרי מסכת פסחים{{הערת שוליים|רמב"ם.}}. את השייכות שבין מסכת זו ל…)
 
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת שקלים''' מ[[סדר מועד]], היא המסכת שאחרי מסכת פסחים{{הערת שוליים|[[רמב"ם]].}}.
[[קובץ:שקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שקלים מזמן ה[[תנאים]] במרד [[בר כוכבא]] הכיתוב - מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני - "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"]]


את השייכות שבין מסכת זו למסכת שלפניה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4606&hilite=cb106545-1ae3-43e4-9cba-96f9f2da806e&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=205 ח"ב].}}, כי התחלת מסכת פסחים היא אודות עיקר וטפל, כי מצוות בדיקת חמץ היא כמטרה למצווה של בל יראה, ובסוף המסכת מדובר בזבחים שהם כעין טפל לפסחים, ובמסכת שקלים מדובר אודות השקלים, שמצוותה היא טפלה לענין הקרבנות, והיא כעין אמצעי.
'''מסכת שקלים''' מ[[סדר מועד]], היא המסכת שאחרי [[מסכת פסחים]]{{הערה|[[רמב"ם]].}}.


אודות קדימת מסכת זו למסכתות המועדים, מובא בתוספות יום טוב מכיון שפרשת שקלים מובאת ב[[פרשת כי תשא]] שלפני [[פרשת אמור]] בה מוזכרים המועדים. לפי זה מקשה הרבי, למה מסכת פסחים קודמת למסכת שקלים. יש המבארים שמכיון שענין השקלים הוא בשביל ה[[קרבנות]], לכן סדרם קודמת לסדר שאר המסכתות. גם לפי תירוץ זה מקשה הרבי שקרבנות הציבור של פסח ג"כ לקחו ממחצית השקל, וא"כ היה לו להקדים מסכת שקלים לפני מסכת פסחים.
את השייכות שבין מסכת זו למסכת שלפניה מסביר הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4606&hilite=cb106545-1ae3-43e4-9cba-96f9f2da806e&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=205 ח"ב].}}, כי התחלת מסכת פסחים היא אודות עיקר וטפל, כי מצוות [[בדיקת חמץ]] היא כמטרה למצווה של בל יראה, ובסוף המסכת מדובר בזבחים שהם כעין טפל לפסחים, ובמסכת שקלים מדובר אודות השקלים, שמצוותה היא טפלה לענין הקרבנות, והיא כעין אמצעי.


לפי דבריו של הרבי, מתורצת גם קושיא זו, כי אין קשר בין תחילת מסכת שקלים ל[[מסכת עירובין]], ולכן היה מהצורך שתהיה מזכת זו לאחר מסכת פסחים, שענינה של תחילתה וסופה דומה, שכולם ענין עיקר וטפל.
אודות קדימת מסכת זו למסכתות המועדים, מובא בתוספות יום טוב מכיון שפרשת שקלים מובאת ב[[פרשת כי תשא]] שלפני [[פרשת אמור]] בה מוזכרים המועדים. לפי זה מקשה הרבי, למה מסכת פסחים קודמת למסכת שקלים. יש המבארים שמכיון שענין השקלים הוא בשביל ה[[קרבנות]], לכן סדרם קודמת לסדר שאר המסכתות. גם לפי תירוץ זה מקשה הרבי שקרבנות הציבור של פסח גם כן לקחו ממחצית השקל, ואם כן היה לו להקדים מסכת שקלים לפני מסכת פסחים.
 
לפי דבריו של הרבי, מתורצת גם קושיא זו, כי אין קשר בין תחילת מסכת שקלים ל[[מסכת עירובין]], ולכן היה מהצורך שתהיה מסכת זו לאחר [[מסכת פסחים]], שענינה של תחילתה וסופה דומה, שכולם ענין עיקר וטפל.
 
על מסכת זו קיים רק [[תלמוד ירושלמי]]. עם זאת, מדפיסי הש"ס החליטו משום מה להדפיסה בין מסכתות ה[[תלמוד בבלי]], ואף לומדי [[הדף היומי]] נוהגים ללמוד את המסכת בתוך סדר לימוד התלמוד בבלי.
 
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־00:17, 6 באוקטובר 2020

מסכת שקלים מסדר מועד, היא המסכת שאחרי מסכת פסחים[1].

שקלים מזמן התנאים במרד בר כוכבא הכיתוב - מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני - "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"

את השייכות שבין מסכת זו למסכת שלפניה מסביר הרבי[2], כי התחלת מסכת פסחים היא אודות עיקר וטפל, כי מצוות בדיקת חמץ היא כמטרה למצווה של בל יראה, ובסוף המסכת מדובר בזבחים שהם כעין טפל לפסחים, ובמסכת שקלים מדובר אודות השקלים, שמצוותה היא טפלה לענין הקרבנות, והיא כעין אמצעי.

אודות קדימת מסכת זו למסכתות המועדים, מובא בתוספות יום טוב מכיון שפרשת שקלים מובאת בפרשת כי תשא שלפני פרשת אמור בה מוזכרים המועדים. לפי זה מקשה הרבי, למה מסכת פסחים קודמת למסכת שקלים. יש המבארים שמכיון שענין השקלים הוא בשביל הקרבנות, לכן סדרם קודמת לסדר שאר המסכתות. גם לפי תירוץ זה מקשה הרבי שקרבנות הציבור של פסח גם כן לקחו ממחצית השקל, ואם כן היה לו להקדים מסכת שקלים לפני מסכת פסחים.

לפי דבריו של הרבי, מתורצת גם קושיא זו, כי אין קשר בין תחילת מסכת שקלים למסכת עירובין, ולכן היה מהצורך שתהיה מסכת זו לאחר מסכת פסחים, שענינה של תחילתה וסופה דומה, שכולם ענין עיקר וטפל.

על מסכת זו קיים רק תלמוד ירושלמי. עם זאת, מדפיסי הש"ס החליטו משום מה להדפיסה בין מסכתות התלמוד בבלי, ואף לומדי הדף היומי נוהגים ללמוד את המסכת בתוך סדר לימוד התלמוד בבלי.

הערות שוליים