לדלג לתוכן

נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שער היחוד: דיוקים
 
(30 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.


ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.
ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״</ref>. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,<ref>ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ </ref> אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.


==== א. מהעיון אל התבונה ====
== הרקע לכתיבת שער היחוד ==
ההתבוננות מתחילה בבחינת '''"עיון"''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה**"תבונה"** משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.
• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref>עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref>.


==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====
'''ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref>
בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג "כוח הממלא כל עלמין" שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.


==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====
   1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).
התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:


# '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
   2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref>
# '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.


התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.
• '''תוכניתו של אדמו"ר הזקן:''' אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.


==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====
'''שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:
כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''"יחיד", "אחד", "קדמון"''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.


==== ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה ====
   1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.<ref>קונטרס ההתפעלות איגרת א׳</ref>
הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה"התבוננות המקוצרת". השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם לרצון הקדום, עולם א"ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות בי"ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**"מלכות דמלכות דעשייה"** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.


כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות"), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''"נעוץ סופן בתחילתן"'''
   2. '''האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳</ref>


==הוצאות הספר==
   3. '''האיגרת השלישית ("שער היחוד"):''' נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.<ref>שער היחוד א- ט</ref>
 
• '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.<ref>שער היחוד פרק י׳ ואילך</ref> המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.
 
== הוצאות הספר ==
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.


ב[[תשפ]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.
בתשנ"ה הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.


==אודות הספר==
==אודות הספר==
שורה 44: שורה 43:


באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
== ראו גם ==
* [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־13:17, 22 בפברואר 2026

שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].

שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"[2]) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד[3]. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,[4] אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

הרקע לכתיבת שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי: הספר נכתב בשנת תקע"ד (1814), מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן[5].

ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש : לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:[6]

   1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת "שכל קר" וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).

   2. קבוצה שחיפשה התפעלות רגשית ישירה ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.[7]

תוכניתו של אדמו"ר הזקן: אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של סדר ההשתלשלות, כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.

שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי: בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:

   1. האיגרת הראשונה: תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.[8]

   2. האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"): הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים (התבוננות בפרטיות).[9]

   3. האיגרת השלישית ("שער היחוד"): נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.[10]

ייחודיות הספר: החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד.[11] המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.

הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשנ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיום יום[12] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[13].

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ^ נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשנ"ה ואילך.
  2. ^ שער היחוד פרק א׳
  3. ^ שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״
  4. ^ ראה קונטרס העבודה פרק ו׳
  5. ^ עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס.
  6. ^ הקדמת קונטרס ההתפעלות
  7. ^ קונטרס ההתפעלות אגרת א׳
  8. ^ קונטרס ההתפעלות איגרת א׳
  9. ^ קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳
  10. ^ שער היחוד א- ט
  11. ^ שער היחוד פרק י׳ ואילך
  12. ^ ט"ו אדר ב'.
  13. ^ אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.