רבי יצחק נפחא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יצחק נפחא''' הוא [[ | '''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על [[רבי יוחנן]] בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערה|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". | ||
הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערה|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}. | |||
הוא היה | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערה|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהייתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (ב[[בית הסוהר]]) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערה|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערה|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}. | ||
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | |||
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערה|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. | |||
לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערה|שם.}}. | |||
==זהותו== | |||
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{הערה|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ו[[רבי יהודה]] מצטט ממנו. | |||
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערה|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערה|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | |||
{{אמוראים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:37, 29 באוגוסט 2023
רבי יצחק נפחא הוא אחד מהאמוראים הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של המלאך שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"[1] באותה הזדמנות התבטא ריש לקיש: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא".
הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו[2].
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא[3]: "משל למטרונא שהייתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה המלך עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו לבבל ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם[4]. על פי הסבר של אדמו"ר מהר"ש הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה[5].
זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשיטת רש"י "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".[6].
לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".[7].
זהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה[8], ורבי יהודה מצטט ממנו.
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים[9] מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה[10] אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של רבי יוחנן[11]
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צו ע"א.
- ↑ ראה בבא קמא ס ע"ב.
- ↑ מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.
- ↑ אדמו"ר מוהרש"ב המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.
- ↑ תורת שמואל תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.
- ↑ בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.
- ↑ שם.
- ↑ ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.
- ↑ רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.
- ↑ שם.
- ↑ שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".