חובת הלבבות (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(65 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חובת הלבבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח]]
[[קובץ:חובת הלבבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח]]
הספר '''חובת הלבבות''' הינו ספר יסודי ב[[אמונה]], [[בטחון]] ו[[עבודת השם]], רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, בתרגומו של ר' יהודה אבן תיבון.
הספר '''חובת הלבבות''' הינו ספר יסודי המקיף את כל השייך והקשור לקשר בין ה[[יהודי]] ל[[הקב"ה]] בסדר מסודר ביותר בשיטת ה[[חקירה]] וה[[מוסר]], נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ל[[לשון הקודש]]. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).


== לימוד הספר בקביעות ==
==מבנה הספר ומטרתו==
בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:


במכתב מתבטא הרבי:
הקדמה,
שער היחוד - בנושאי אמונה


::''"לפלא היה בעיני סיום מכתבו בו כותב שהאברכים לומדים [[גמרא]] [[חומש]] [[דינים]], ואינו מזכיר דבר ע"ד '''חובות הלבבות'''.
שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה'


::''ותקותי שאולי אין זה אלא השמטה בכתיבה אבל לא חסרון בפועל, וכידוע שבעניני [[חינוך]] חסרון אפילו במשך זמן קצר יכול להעשות מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות{{הערת שוליים|1=פרק ראשון ד[[ב"ב]], שבשבתא כיון דעיל על.}}, ובודאי ראה ג"כ במוחש אשר אם בשנים מלפנים היה קס"ד לומר שיש להסתפק בלימוד ה[[מוסר]], הוכיחו החיים והפועל ממש אשר אברכים בעלי [[שכל]] והבנה מוכרח שיהיה הלימוד שלהם גם הלימוד דחובות הלבבות באופן שכלי ומה טוב בהדרך דריבוי ה[[אור]] ולא בהתבוננות דחשכת ה[[חשך]] אשר זוהי דרכה של [[תורת החסידות]]. וכיון שכותב שלמד חסידות אקוה אשר גם שורותי אלה המעטים בכמות מבהירים את הענין די צרכו..."
שער עבודת האלוקים - על התבטאות ההתבוננות במעשים
== שער היחוד ==


הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש ח"ז תשי"ג עמ' קמא].}}. לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו.{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל.}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער הייחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}.
שער הביטחון - על הביטחון בה'


== שער הבטחון ==
שער יחוד המעשה


ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=בנוסף הורה הרבי לשמור על קביעות אמירת מזמורי [[תהילים]] לאחר ה[[תפילה]] כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות ל[[צדקה]] לפני התפילה.}}.
שער הכניעה


לאחר ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות. {{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}
שער התשובה


== שער הכניעה ==
שער חשבון הנפש
מסופר, כי פעם עמד ה[[מהרי"ן]] בחדר שלפני חדר ה[[יחידות]] של הרבי [[הצמח צדק]] והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל [[תפילה|להתפלל]] געה ב[[בכיה]]. אמרו ה[[חסידים]] זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי המשפיע רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}
 
שער הפרישות
 
שער אהבת ה' - על אהבת ה'
 
===סוג הספר===
שער היחוד הינו בוודאי מסוג החיבורים הנקרא [[חקירה]], ועל כן יש שהגבילו את הלימוד בו - ועיין על כך להלן.
 
==לימוד הספר==
[[קובץ:תלמד חובת הלבבות.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה שאינה יכולה להיות ב[[שמחה]] כיון שהיא 'כועסת' על אלוקים: '''תלמוד בספר חובת הלבבות פרקים המתאימים ותראה איך שהשכל - אפילו {{קו תחתון|ד[[נפש הבהמית]]}} {{קו תחתון|מוכיח}} שצריך להיות [[אהבת השם]]''']]
=== שער היחוד ===
 
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערה|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערה|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל{{הערה|לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.}}, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור ה[[אמונה]] אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערה|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}.
 
כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו [[לב]] טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים ו[[ספיקות באמונה]] יוכל להיות לו [[טהרה]] על ידי זה. והיינו כי ה[[רפואה]] בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם [[שכל אנושי]] מק"נ (=[[קליפת נוגה]]) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערה|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31596#p=58&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=]}}.
 
=== שער הבטחון ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בטחון]]}}
ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון ש[[הקב"ה]] מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערה|1=בנוסף להוראה לשמור על קביעות אמירת מזמורי [[תהלים]] לאחר ה[[תפילה]] כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות ל[[צדקה]] לפני התפילה.}}.
 
לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}. לאחת שכתבה שכל הצרות והיסורים שבעולם משפיעים עליה לרעה וגורמים לה מחשבות יאוש, כתב הרבי {{הערה| מענה שנדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 527.}}
"'''כמפורסם מיסודי''' תורתנו הק' ענין השגחה-פרטית ותתבונן בזה. וח"ו לומר שהעולם הפקר. תִלמוׁד שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ישנו
גם באנגלית. בדיקת המזוזות, '''דיוק''' בכשרות האכילה ושתי'".
 
=== שער הכניעה ===
מסופר, כי פעם עמד ה[[מהרי"ן]] בחדר שלפני חדר ה[[יחידות]] של הרבי [[הצמח צדק]] והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל [[תפילה|להתפלל]] געה ב[[בכיה]]. אמרו ה[[חסידים]] זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.


== בהירות הספר ==
== בהירות הספר ==
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה.{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"א]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&hilite=8c5df0be-cc69-4f7d-aca2-54f9fba97c0d&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' 118, הערה 25.].}}
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=&pgnum=133&hilite= עמ' 118, הערה 25.]. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"}}.
== קישורים חיצונים ==
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14382&pgnum=1 הספר באתר איברו בוקס]
==מהדורות וציטוטים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm להורדת הספר במהדורת אינטרנט באתר דעת]
במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.
 
===ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר===
אדמו"ר הצמח צדק ב[[ספר החקירה]] מצטט את דעת חובת הלבבות ש[[אריסטו]] טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.
 
[[הרבי]], מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת ה[[בטחון]] - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.
 
==ספרים על שער הביטחון==
*'''שער הכניסה לעיר הבטחון''', הרב [[קלמן ויינפלד]], [[תשפ"א]]
 
*'''שער הביטחון באנגלית - Shaar HaBitachon - Gate of Trust''' (מתורגם לאנגלית, עם ביאורים מתורת רבותינו נשיאנו), קה"ת{{הערה|זמין גם חינם באתר chabad.org באנגלית:
https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5407154/jewish/Shaar-Habitachon-Gate-of-Trust.htm
}}.
 
*'''שער הבטחון לרבנו בחיי המבואר לאור החסידות''', הרב [[יצחק ערד]], [[תשפ"ג]]
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14382&pgnum=1 הספר באתר היברו בוקס] {{הב}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm להורדת הספר במהדורת [[אינטרנט]] באתר דעת]
*[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA פירוט מלא של כל הפרקים של 10 השערים שבספר]
*הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/08/6106758b8f7ad_1627813259.pdf ספר חובת הלבבות במשנת רבותינו נשיאינו]''', בתוך קובץ פלפולים ישיבת תות"ל קרית אתא תשפ"א, עמוד 485 {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/160948 הרבי: "ישנו ספר 'חובת הלבבות' ובו שער מיוחד"]''' {{COL}} {{וידאו}}
*מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11570&CategoryID=1968 סגולת הלימוד ב'חובת הלבבות' - בתורת הרבי], שבועון התקשרות גליון 1093 {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11588&CategoryID=1970 שערים בחובת הלבבות]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרים הקשורים לחב"ד]]
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]

גרסה אחרונה מ־19:05, 24 ביוני 2024

שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח

הספר חובת הלבבות הינו ספר יסודי המקיף את כל השייך והקשור לקשר בין היהודי להקב"ה בסדר מסודר ביותר בשיטת החקירה והמוסר, נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ללשון הקודש. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).

מבנה הספר ומטרתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:

הקדמה, שער היחוד - בנושאי אמונה

שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה'

שער עבודת האלוקים - על התבטאות ההתבוננות במעשים

שער הביטחון - על הביטחון בה'

שער יחוד המעשה

שער הכניעה

שער התשובה

שער חשבון הנפש

שער הפרישות

שער אהבת ה' - על אהבת ה'

סוג הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער היחוד הינו בוודאי מסוג החיבורים הנקרא חקירה, ועל כן יש שהגבילו את הלימוד בו - ועיין על כך להלן.

לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לאשה שכתבה שאינה יכולה להיות בשמחה כיון שהיא 'כועסת' על אלוקים: תלמוד בספר חובת הלבבות פרקים המתאימים ותראה איך שהשכל - אפילו דנפש הבהמית מוכיח שצריך להיות אהבת השם

שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי[1] לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו[2]. החת"ם סופר כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות[3], וכן הורו עוד מגדולי ישראל[4], מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה[5].

כך גם כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ (=קליפת נוגה) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל[6].

שער הבטחון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בטחון

ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי[7] כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד בהשגחה פרטית, וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות[8].

לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת הבעל שם טוב, וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות[9]. לאחת שכתבה שכל הצרות והיסורים שבעולם משפיעים עליה לרעה וגורמים לה מחשבות יאוש, כתב הרבי [10] "כמפורסם מיסודי תורתנו הק' ענין השגחה-פרטית ותתבונן בזה. וח"ו לומר שהעולם הפקר. תִלמוׁד שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ישנו גם באנגלית. בדיקת המזוזות, דיוק בכשרות האכילה ושתי'".

שער הכניעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר, כי פעם עמד המהרי"ן בחדר שלפני חדר היחידות של הרבי הצמח צדק והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל להתפלל געה בבכיה. אמרו החסידים זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה[11].

בהירות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את אדמו"ר הרש"ב, כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה[12].

מהדורות וציטוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.

ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק בספר החקירה מצטט את דעת חובת הלבבות שאריסטו טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.

הרבי, מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת הבטחון - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.

ספרים על שער הביטחון[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שער הביטחון באנגלית - Shaar HaBitachon - Gate of Trust (מתורגם לאנגלית, עם ביאורים מתורת רבותינו נשיאנו), קה"ת[13].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ז' תשי"ג עמ' קמא.
  2. אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי תשי"ז (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)
  3. צוואתו הג'
  4. לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.
  5. ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר שערי אמונה מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר ספר החקירה.
  6. אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.[1]
  7. אגרות קודש תש"כ חלק י"ח, עמ' ער.
  8. בנוסף להוראה לשמור על קביעות אמירת מזמורי תהלים לאחר התפילה כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות לצדקה לפני התפילה.
  9. אגרות קודש חלק ט"ו, עמ' רצה.
  10. מענה שנדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 527.
  11. אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.
  12. ספר השיחות תש"א עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א עמ' 118, הערה 25.. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"
  13. זמין גם חינם באתר chabad.org באנגלית: https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5407154/jewish/Shaar-Habitachon-Gate-of-Trust.htm