איסור לפחד במלחמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אחד מ[[מצוות]] ה[[תורה]] בדיני ה[[מלחמה]]<ref name=":0">[[ספר החינוך]] (סדר דפוס פרנקפורט) תקכה.</ref> היא, ה'''איסור לפחד במלחמה''' מהמלחמה ומהאוייבים, ושלא לברוח מפניהם, ורק להתגבר נגדם ולהתחזק ולעמד בפני האוייבים, ולנצחם.
אחד מ[[מצוות]] ה[[תורה]] בדיני ה[[מלחמה]]{{הערה|שם=:0|[[ספר החינוך]] (סדר דפוס פרנקפורט) תקכה.}} היא, ה'''איסור לפחד במלחמה''' מהמלחמה ומהאוייבים, ושלא לברוח מפניהם, ורק להתגבר נגדם ולהתחזק ולעמד בפני האוייבים, ולנצחם.


== מקור המצווה ==
== מקור המצווה ==
שורה 15: שורה 15:
ועוד יחשוב, שכל דמי ישראל תלויין עליו, והרי הוא כאילו שפך דמי כולם אם יפחד וישוב אחור ימינו, וכענין שכתוב (שם כ ח) ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.
ועוד יחשוב, שכל דמי ישראל תלויין עליו, והרי הוא כאילו שפך דמי כולם אם יפחד וישוב אחור ימינו, וכענין שכתוב (שם כ ח) ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.


ואמרו זכרונם לברכה<ref>רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ז, טו.</ref> שכל הנלחם בכל לבבו וכונתו לקדש השם מבטח הוא שלא ימצא נזק ויזכה לו ולבניו להיות להם בית נכון בישראל ויזכה לחיי העולם הבא.
ואמרו זכרונם לברכה{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ז, טו.}} שכל הנלחם בכל לבבו וכונתו לקדש השם מבטח הוא שלא ימצא נזק ויזכה לו ולבניו להיות להם בית נכון בישראל ויזכה לחיי העולם הבא.


מצוה זו נוהגת בזכרים, כי להם להלחם בזמן שישראל על אדמתן. והעובר על זה והתחיל לחשב ולהרהר ולהבהיל עצמו במלחמה עבר על לאו זה וענשו גדול מאד<ref name=":0" />.
מצוה זו נוהגת בזכרים, כי להם להלחם בזמן שישראל על אדמתן. והעובר על זה והתחיל לחשב ולהרהר ולהבהיל עצמו במלחמה עבר על לאו זה וענשו גדול מאד{{הערה|שם=:0}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
ה[[צמח צדק]] מבאר בארוכה<ref>אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו.</ref> איך שהפחד יכול לנבוע רק מהמחשבה אודות זה, ולכן הציווי הוא שלא להכניס את המחשבות בדברים שיכולים לגרום לו לפחד, ואפילו אדם שרואה את המלחמה, הרי על ידי זה שהוא לגמרי [[היסח הדעת|יסיח את דעתו]] מזה וישים את מחשבותיו בעניינים אחרים, זה ימנע ממנו את הפחד.
ה[[צמח צדק]] מבאר בארוכה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו.}} איך שהפחד יכול לנבוע רק מהמחשבה אודות זה, ולכן הציווי הוא שלא להכניס את המחשבות בדברים שיכולים לגרום לו לפחד, ואפילו אדם שרואה את המלחמה, הרי על ידי זה שהוא לגמרי [[היסח הדעת|יסיח את דעתו]] מזה וישים את מחשבותיו בעניינים אחרים, זה ימנע ממנו את הפחד.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==


* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/10/17-10-2023-15-36-31-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94.pdf ביאור מכתב הצמח צדק כיצד לא לפחד בזמן מלחמה]<ref>מתוך הספר "[[שער הביטחון]] המבואר לאור החסידות" ל[[הרב יצחק ערד]].</ref>{{אינפו}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/10/17-10-2023-15-36-31-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94.pdf ביאור מכתב הצמח צדק כיצד לא לפחד בזמן מלחמה]{{הערה|מתוך הספר "[[שער הביטחון]] המבואר לאור החסידות" ל[[הרב יצחק ערד]].}}{{PDF}}{{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מלחמות]]
[[קטגוריה:מלחמות]]
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024

אחד ממצוות התורה בדיני המלחמה[1] היא, האיסור לפחד במלחמה מהמלחמה ומהאוייבים, ושלא לברוח מפניהם, ורק להתגבר נגדם ולהתחזק ולעמד בפני האוייבים, ולנצחם.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

האיסור לפחד במלחמה נאמר ונכפל כמה וכמה פעמים בתורה, ואחד מהפעמים היא:

לֹא תִירָא מֵהֶם . . לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא

דברים ז, פסוקים חי, כו

פרטי המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלא לערץ ולפחד מן האויבים בעת המלחמה, ושלא לברוח מפניהם, כי אם יש חובה להתגבר כנגדם ולהתחזק ולעמד בפניהם.

מטעמי המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא לפחד כי כל אחד מישראל תריך להיות ללו ביטחון מוחלט בהקב"ה, ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת כבוד לשם ברוך הוא ולעמו.

מדיני המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חכמינו זכרונם לברכה הזהירו, שלא יחשוב אדם בעת המלחמה, לא באשתו, ולא בבניו, ולא בממונו, אלא יפנה לבו מכל דבר למלחמה.

ועוד יחשוב, שכל דמי ישראל תלויין עליו, והרי הוא כאילו שפך דמי כולם אם יפחד וישוב אחור ימינו, וכענין שכתוב (שם כ ח) ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.

ואמרו זכרונם לברכה[2] שכל הנלחם בכל לבבו וכונתו לקדש השם מבטח הוא שלא ימצא נזק ויזכה לו ולבניו להיות להם בית נכון בישראל ויזכה לחיי העולם הבא.

מצוה זו נוהגת בזכרים, כי להם להלחם בזמן שישראל על אדמתן. והעובר על זה והתחיל לחשב ולהרהר ולהבהיל עצמו במלחמה עבר על לאו זה וענשו גדול מאד[1].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח צדק מבאר בארוכה[3] איך שהפחד יכול לנבוע רק מהמחשבה אודות זה, ולכן הציווי הוא שלא להכניס את המחשבות בדברים שיכולים לגרום לו לפחד, ואפילו אדם שרואה את המלחמה, הרי על ידי זה שהוא לגמרי יסיח את דעתו מזה וישים את מחשבותיו בעניינים אחרים, זה ימנע ממנו את הפחד.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) תקכה.
  2. רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ז, טו.
  3. אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו.
  4. מתוך הספר "שער הביטחון המבואר לאור החסידות" להרב יצחק ערד.