חובת הלבבות (ספר)
הספר חובת הלבבות הינו ספר יסודי המקיף את כל השייך והקשור לקשר בין היהודי להקב"ה בסדר מסודר ביותר בשיטת החקירה והמוסר, נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ללשון הקודש. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).
מבנה הספר ומטרתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:
הקדמה, שער היחוד - בנושאי אמונה
שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה'
שער עבודת האלוקים - על התבטאות ההתבוננות במעשים
שער הביטחון - על הביטחון בה'
שער יחוד המעשה
שער הכניעה
שער התשובה
שער חשבון הנפש
שער הפרישות
שער אהבת ה' - על אהבת ה'
סוג הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שער היחוד הינו בוודאי מסוג החיבורים הנקרא חקירה, ועל כן יש שהגבילו את הלימוד בו - ועיין על כך להלן.
לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי[1] לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו[2]. החת"ם סופר כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות[3], וכן הורו עוד מגדולי ישראל[4], מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה[5].
כך גם כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ (=קליפת נוגה) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל[6].
שער הבטחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בטחון |
ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי[7] כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד בהשגחה פרטית, וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות[8].
לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת הבעל שם טוב, וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות[9]. לאחת שכתבה שכל הצרות והיסורים שבעולם משפיעים עליה לרעה וגורמים לה מחשבות יאוש, כתב הרבי [10] "כמפורסם מיסודי תורתנו הק' ענין השגחה-פרטית ותתבונן בזה. וח"ו לומר שהעולם הפקר. תִלמוׁד שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ישנו גם באנגלית. בדיקת המזוזות, דיוק בכשרות האכילה ושתי'".
שער הכניעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר, כי פעם עמד המהרי"ן בחדר שלפני חדר היחידות של הרבי הצמח צדק והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל להתפלל געה בבכיה. אמרו החסידים זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה[11].
בהירות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את אדמו"ר הרש"ב, כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה[12].
מהדורות וציטוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.
ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק בספר החקירה מצטט את דעת חובת הלבבות שאריסטו טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.
הרבי, מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת הבטחון - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.
ספרים על שער הביטחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שער הכניסה לעיר הבטחון, הרב קלמן ויינפלד, תשפ"א
- שער הביטחון באנגלית - Shaar HaBitachon - Gate of Trust (מתורגם לאנגלית, עם ביאורים מתורת רבותינו נשיאנו), קה"ת[13].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר באתר היברו בוקס
- להורדת הספר במהדורת אינטרנט באתר דעת
- פירוט מלא של כל הפרקים של 10 השערים שבספר
- הרב יוסף אברהם פיזם, ספר חובת הלבבות במשנת רבותינו נשיאינו, בתוך קובץ פלפולים ישיבת תות"ל קרית אתא תשפ"א, עמוד 485
- הרבי: "ישנו ספר 'חובת הלבבות' ובו שער מיוחד"
- מרדכי מנשה לאופר, סגולת הלימוד ב'חובת הלבבות' - בתורת הרבי, שבועון התקשרות גליון 1093 • שערים בחובת הלבבות
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ז' תשי"ג עמ' קמא.
- ↑ אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי תשי"ז (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)
- ↑ צוואתו הג'
- ↑ לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.
- ↑ ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר שערי אמונה מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר ספר החקירה.
- ↑ אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.[1]
- ↑ אגרות קודש תש"כ חלק י"ח, עמ' ער.
- ↑ בנוסף להוראה לשמור על קביעות אמירת מזמורי תהלים לאחר התפילה כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות לצדקה לפני התפילה.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו, עמ' רצה.
- ↑ מענה שנדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 527.
- ↑ אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א עמ' 118, הערה 25.. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"
- ↑ זמין גם חינם באתר chabad.org באנגלית: https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5407154/jewish/Shaar-Habitachon-Gate-of-Trust.htm