קידוש החודש – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]]
{{סוגיה
'''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את ה[[ירח]] בהתחדשותה.
|מקרא={{תנ"ך|שמות|יב|ב|קצר=כן}}
|משנה={{משנה|ראש השנה|א|ללא=שם}}
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|קידוש החודש|א|ללא=שם|ספר=זמנים}}
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|קנג}}{{ש}}ספר החינוך, מצווה ד
|ספרות הלכתית נוספת=
|שם=}}[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|ממוזער|220px|אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש.]]
'''קידוש החודש''' הוא מצווה מן התורה המוטלת על [[בית דין|בית הדין]] שבארץ ישראל, לקבוע כל [[חודש]] את היום בו יחול [[ראש חודש|ראש החודש]] על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
 
==במקרא==
==במקרא==
המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] היא [[מצווה|מצוות]] קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}:
המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] היא [[מצווה|מצוות]] קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}}
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}}
 
מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".
מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".


שורה 38: שורה 47:
על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}.
על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}.


ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}.  
ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}.
 
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[קידוש לבנה]]
*[[קידוש לבנה]]
שורה 53: שורה 63:
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]
[[קטגוריה:פרשת בא]]