נהמא דכיסופא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לחם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לחם]] | [[קובץ:לחם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לחם]] | ||
"'''נהמא דכיסופא'''"{{הערה|ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו, ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.}}, פירושו 'לחם בושה', כמו אדם עני שמקבל לחם ללא שמתייגע, ובטבע האדם שמתענג דוקא כמקבל דבר על ידי שעמל ויגע בשביל זה, ולכן מ"לחם בושה" (שקבל ללא שום עבודה) אין האדם יכול להתענג ולהתפאר מזה. | "'''נהמא דכיסופא'''"{{הערה|ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו, ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.}}, פירושו 'לחם בושה', כמו אדם עני שמקבל לחם ללא שמתייגע, ובטבע האדם שמתענג דוקא כמקבל דבר על ידי שעמל ויגע בשביל זה, ולכן מ"לחם בושה" (שקבל ללא שום עבודה) אין האדם יכול להתענג ולהתפאר מזה. | ||
== אדם לעמל יולד == | == אדם לעמל יולד == | ||
אמרו רז"ל כל אדם לעמל נברא, שנאמר "כי אדם לעמל יולד"{{הערה|איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].}}. | אמרו רז"ל כל אדם לעמל נברא, שנאמר "כי אדם לעמל יולד"{{הערה|איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].}}. | ||
כלומר שבאדם המאושר הוא האדם העמל- שמקיים יעודו! | |||
== למה להתייגע == | == למה להתייגע == | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== ביאור === | === ביאור === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אדם רוצה בקב שלו]]}} | |||
הרבי מסביר{{הערה|שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב התוועדויות ע' 57. וראה גם לקו"ש חט"ו ע' 94 ואילך.}} כי אם הקב"ה היה נותן ליהודי תהיה באופן שאין שום השתתפות והשתדלות מצדו של היהודי, יהיה לו אמנם את הטוב במילואו, אבל הוא לא היה יכול ליהנות מזה, מכיון שהיה מקבל זאת בתור "נהמא דכסופא". | הרבי מסביר{{הערה|שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב התוועדויות ע' 57. וראה גם לקו"ש חט"ו ע' 94 ואילך.}} כי אם הקב"ה היה נותן ליהודי תהיה באופן שאין שום השתתפות והשתדלות מצדו של היהודי, יהיה לו אמנם את הטוב במילואו, אבל הוא לא היה יכול ליהנות מזה, מכיון שהיה מקבל זאת בתור "נהמא דכסופא". | ||
כמו שרואים בטבע האדם, שבשעה שמקבל דבר ללא השתדלות מצדו (אפילו לא באופן שעשה לו איזשהו נחת שירצה לתת לו מתנה בשביל זה"{{הערה|ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}) – הרי זה ענין שנקרא "נהמא דכסופא", ואדם אינו רוצה להנות ממה שמקבל באופן כזה. | כמו שרואים בטבע האדם, שבשעה שמקבל דבר ללא השתדלות מצדו (אפילו לא באופן שעשה לו איזשהו נחת שירצה לתת לו מתנה בשביל זה"{{הערה|ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}) – הרי זה ענין שנקרא "נהמא דכסופא", ואדם אינו רוצה להנות ממה שמקבל באופן כזה. | ||
עד כדי כך שאדם מחשיב ומעדיף רק קב אחד של עצמו | עד כדי כך שאדם מחשיב ומעדיף רק קב אחד של עצמו "קב שלו", ש"עמל בהן", יותר מתשעה קבים שמקבל ממישהו אחר, הוא מוכן לוותר על "תשעה קבים", אם הם של חבירו העיקר שיהיה לו אפילו קב אחד, אבל "קב שלו", ש"עמל בהן"{{הערה|ב"מ לח, א. ובפרש"י שם.}}. | ||
ולכן: דוקא מצד זה שהקב"ה הוא "עצם הטוב", ו"טבע הטוב להיטיב", ובתכלית השלימות, ורצונו שגם אצל מקבל הטוב יהיה הטוב בתכלית השלימות, לכן נתן במיוחד הזדמנות להשתתפותו של יהודי בקבלת הטוב, על ידי זה שיהי לו עבודה, שאז יוכל לקבל את הטוב בשלימות, ללא ענינים של "נהמא דכסופא". | ולכן: דוקא מצד זה שהקב"ה הוא "עצם הטוב", ו"טבע הטוב להיטיב", ובתכלית השלימות, ורצונו שגם אצל מקבל הטוב יהיה הטוב בתכלית השלימות, לכן נתן במיוחד הזדמנות להשתתפותו של יהודי בקבלת הטוב, על ידי זה שיהי לו עבודה, שאז יוכל לקבל את הטוב בשלימות, ללא ענינים של "נהמא דכסופא". | ||