מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 17: שורה 17:
==[[מצות תפילין|תפילין]]==
==[[מצות תפילין|תפילין]]==
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא<ref name=":0">תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.}} שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא{{הערה|שם=:0|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.}} שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.


בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].
שורה 30: שורה 30:
=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]<ref name=":1">ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.


==== כנפי יונה - מצוות ====
==== כנפי יונה - מצוות ====
בגמרא<ref name=":0" /> מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.
בגמרא{{הערה|שם=:0}} מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.


בחסידות<ref name=":1" /> מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.
בחסידות{{הערה|שם=:1}} מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.


וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב.  
וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב.  
שורה 42: שורה 42:
הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}.
הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}.


=== כנפי יונה נחפה בכסף<ref name=":2">תהילים סח, יד.}} ===
=== כנפי יונה נחפה בכסף{{הערה|שם=:2|תהלים סח, יד.}} ===


==== ענני הכבוד ====
==== ענני הכבוד ====
שורה 48: שורה 48:


=== ביזת מצרים ===
=== ביזת מצרים ===
בזכות "אם תשכבון בין שפתים<ref name=":2" />" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.
בזכות "אם תשכבון בין שפתים{{הערה|שם=:2}}" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.


כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה)<ref name=":1" />.
כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה){{הערה|שם=:1}}.


== ראו גם ==
== ראו גם ==