שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 23: שורה 23:


נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[ניגוני חב"ד]] השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים{{מקור}}.
בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את [[כפר חב"ד]]{{מקור}}.


בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
שורה 33: שורה 29:
נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.


לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 53: שורה 49:
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע"ז
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע"ז
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם
*[https://col.org.il/news/141622 "מזקני הרבנים בא"י": הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין{{col}}]


{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
שורה 70: שורה 67:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]

גרסה אחרונה מ־07:24, 13 בספטמבר 2024

שאול דובער זיסלין
לידה תרמ"א
פטירה י"ב סיוון תשכ"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א - י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.

למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים[1], בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.

בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.

משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.

בז' סיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.

נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.

בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס[2] בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.

פטירתו ועזבונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים[3], שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
  • הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
-
יושב ראש אגו"ח
תש"א - תשכ"ד
הבא:
חיים אליעזר קרסיק

הערות שוליים

  1. והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
  2. ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.
  3. ספר "עבד מלך" עמוד 343.