ישראל לוין – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]]
[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]]
הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' אייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופה ה[[ברית המועצות|קומוניסטית]] היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.
הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו במנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' באייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופה ה[[ברית המועצות|קומוניסטית]] היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
 
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לרב [[דוד אבא לוין]] ולחנה-עלקא.
נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[דוד אבא לוין]] ואימו מרת חנה-עלקא.


[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]
[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]
כשהגיע לגיל [[בר-מצוה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] שייסד ש[[הרבי הרש"ב]] והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
כשהגיע לגיל [[בר-מצוה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] שייסד ש[[הרבי הרש"ב]] והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.


בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי (חיים) פבזנר]] מ[[קלימוביץ]], לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי חיים פבזנר|מרדכי פבזנר]] מ[[קלימוביץ]], לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.


עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
שורה 19: שורה 18:
ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.
ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.


בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הרב [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] שמאוחר יותר נהיה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] שמאוחר יותר נהיה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].


===ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש"ב]]===
===ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש"ב]]===
שורה 75: שורה 74:


בין ילדיו שנפטרו בחייו היו:
בין ילדיו שנפטרו בחייו היו:
*בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין)
*בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' [[יהושע זליג ריבקין]])
*בתו רבקה אשת ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] (בזיוו"ר)
*בתו רבקה אשת ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] (בזיוו"ר)
*בתו רישא אשת ר' [[דובער פלטיאל]] (בזיוו"ר)
*בתו רישא אשת ר' [[דובער פלטיאל]] (בזיוו"ר)