אהרן רוזנפלד – הבדלי גרסאות
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) הרחבה, עריכה, תמונה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרן רוזנפלד.jpg|ממוזער|האדמו"ר מפינסק קרלין בערוב ימיו]] | [[קובץ:אהרן רוזנפלד.jpg|ממוזער|האדמו"ר מפינסק קרלין בערוב ימיו]] | ||
רבי '''אהרן הכהן רוזנפלד''' ([[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. | |||
=תולדות חיים= | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]]. | נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]]. | ||
==התמונותו לאדמו"רות== | ===התמונותו לאדמו"רות=== | ||
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[רב (תואר)|הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין. | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין. | ||
רבי אהרן | רבי אהרן נפטר ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | ||
== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
בשיעוריו הזכיר לעיתים את דברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|ראו לדוגמה אצל הרב יחיאל יהודה ברנשטיין, '''ארחות אהרן''', מכון מטה אהרן, ירושלים תשס"ו עמ' שנח אודות הדיוק בדברי פירוש [[רש"י]] על התורה, כשלאחר מניית פרשני רש"י מזכיר את הרבי בכך שמדיוקיו ברש"י הוציאו ספרים רבים.}}. | |||
===חותם על הפסק דין=== | |||
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו [[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו. | |||
בהזדמנות אחרת החתים את האדמו"ר הרב [[יצחק ליפש]] מצפת. הוא מספר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות האדמו"ר של חסידות פינסק קארלין. | |||
"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל [[הרבי]], הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי. | "התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל [[הרבי]], הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי. | ||
| שורה 29: | שורה 32: | ||
"למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]". | "למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]". | ||
== ספריו == | ==ספריו== | ||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}} | {{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||