ספירת החכמה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת החכמה מופיעה בצידו הימני של המשולש העליון]]

== אופן התהוותה ==

==ענינה==

#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת [[הקבלה]] "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, אף שמדובר כאן על דבר חכמה, אך מחמת [[פשוט|פשיטותה]] לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו מכילה בעצמה בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].

#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.

לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה{{הערה|משל המצלמה, [[שיחת משתמש:חיים נהר#משל לחכמה|נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר]]}}.

==התחלקותה ובחינותיה==

===פנימיות וחיצוניות===

*'''פנימיות החכמה''' היא התחום בו ה[[אור אין סוף]] מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, [[ביטול במציאות]].

===ל"ב נתיבות חכמה===

{{ערך מורחב|ערך=[[ל"ב נתיבות חכמה]]}}

== חכמה עילאה וחכמה תתאה ==

*'''אמת''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.

*'''מעיין''' - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].

*'''ראשית''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.

*'''אבן''' - האבן הגשמית היא בחינת [[דומם]], והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו [[צומח]] [[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]]- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת [[משל]] על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור ל[[בינה]], שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.