מבצע ליטני: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה:מלחמות ישראל באמצעות HotCat) |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבצע ליטני''' (כינויו הצבאי של המבצע היה "אבי החכמה") הוא מבצע צבאי, | '''מבצע ליטני''' (כינויו הצבאי של המבצע היה "אבי החכמה") הוא מבצע צבאי, שהתקיים בתאריכים ה'-י"ב [[אדר ב']] ([[תשל"ח]]), שבו חדר צה"ל לאזור הדרומי של [[לבנון]] עד נהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד נסיגתו חזרה לגבול הבין-לאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. | ||
==הרקע למבצע== | ==הרקע למבצע== | ||
בסוף שנות ה-60 החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים | בסוף שנות ה-60 החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובמיוחד [[אש"ף]], לקיים פעילות מאורגנת במחנות אימונים שהקימו בדרום לבנון, והשתמשו במחנות אלו כבסיס לפעולות טרור נגד ישראל. תהליך זה הואץ בעקבות דחיקתם של הארגונים הפלסטינים מירדן בעקבות אירועי ספטמבר 1970. במהלך שנות השבעים בוצעו פעולות טרור רבות נגד מטרות ישראליות, פעולות שמבצעיהן יצאו מלבנון. פיגוע כביש החוף (שכונה גם "אוטובוס הדמים"), שהיה ב-ב' אדר ב' ובו נרצחו 35 ישראלים בלב ישראל, הביא את ממשלת ישראל להחלטה לבצע פעולה צבאית שתביא לתוצאות ממשיות במלחמה נגד ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון. | ||
==מהלך הלחימה== | ==מהלך הלחימה== | ||
בליל [[ה' אדר ב']] [[תשל"ח]], שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף, נכנסו כוחות חי"ר ושריון של [[צה"ל]] לדרום לבנון בארבע גזרות עיקריות, לאחר ריכוך ארטילרי ואווירי של חילות התותחנים, האוויר והים. שר הביטחון, עזר ויצמן, המליץ על כניסה לעיר צור ולמחנה הפליטים הסמוך אליה – אל רשידיה, אולם הרמטכ"ל, מרדכי גור התנגד למהלך מחשש לריבוי נפגעים בכוח התוקף, וכך נמנעו הכוחות הישראלים מכניסה לשטח העירוני ונוצרה מובלעת צור. | |||
לקראת סיום המבצע{{הבהרה}} ביצע כוח מיחידת שלדג, שהייתה באותם ימים כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים, סיור לאיסוף מודיעין בקרבת העיירה חאצביא מעבר לקווים בהם שלט צה"ל. הכוח נקלע למארב מחבלים ומטען חומר נפץ הופעל כלפי המשאית בה נסע הכוח. אחד ממפקדי הצוותים שלמה נמרודי, נפצע קשה ואיבד את רגלו. מפקד הפלוגה, אריק שור, פעל בקור רוח והצליח לחלץ את הכוח מהשטח בבטחה. | לקראת סיום המבצע{{הבהרה}} ביצע כוח מיחידת שלדג, שהייתה באותם ימים כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים, סיור לאיסוף מודיעין בקרבת העיירה חאצביא מעבר לקווים בהם שלט צה"ל. הכוח נקלע למארב מחבלים ומטען חומר נפץ הופעל כלפי המשאית בה נסע הכוח. אחד ממפקדי הצוותים שלמה נמרודי, נפצע קשה ואיבד את רגלו. מפקד הפלוגה, אריק שור, פעל בקור רוח והצליח לחלץ את הכוח מהשטח בבטחה. | ||
חלק גדול מהאזרחים בדרום לבנון ומאנשי אש"ף נסוגו לצפון עוד בטרם החלה הלחימה. למעשה, ברוב החזיתות לא הייתה התנגדות ממשית לצה"ל וקרבות שבהם היו לצה"ל אבדות בנפש התרחשו בנקודות בודדות. כוחות צה"ל כבשו בתחילה רצועה ברוחב של כ-10 ק"מ ולאחר מכן הגיעו לנהר הליטני ועסקו בהשתלטות על הכפרים שבדרום לבנון. בתגובה למבצע הפגיז אש"ף את יישובי צפון ישראל בקטיושות ומן הירי נהרגו שני תושבי קיבוץ מנרה. לאחר שישה ימים, ב- | חלק גדול מהאזרחים בדרום לבנון ומאנשי [[אש"ף]] נסוגו לצפון עוד בטרם החלה הלחימה. למעשה, ברוב החזיתות לא הייתה התנגדות ממשית לצה"ל וקרבות שבהם היו לצה"ל אבדות בנפש התרחשו בנקודות בודדות. כוחות צה"ל כבשו בתחילה רצועה ברוחב של כ-10 ק"מ ולאחר מכן הגיעו לנהר הליטני ועסקו בהשתלטות על הכפרים שבדרום לבנון. בתגובה למבצע הפגיז אש"ף את יישובי צפון ישראל בקטיושות ומן הירי נהרגו שני תושבי קיבוץ מנרה. לאחר שישה ימים, ב-י"ב אדר ב', הורה שר הביטחון עזר ויצמן לכוחות צה"ל להתחיל בנסיגה לקו הגבול הבינלאומי. בפועל נמשכה נסיגה זו כשלושה חודשים והסתיימה בחודש סיון. | ||
==תוצאות המבצע== | ==תוצאות המבצע== | ||
כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים שנועדו למנוע ממנו את החזרה אל הגבול עם ישראל. הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, יוניפי"ל (UNIFIL - UN Interim Force in Lebanon, כוח האו"ם הזמני בלבנון). | כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים שנועדו למנוע ממנו את החזרה אל הגבול עם ישראל. הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, יוניפי"ל (UNIFIL - UN Interim Force in Lebanon, כוח האו"ם הזמני בלבנון). הבלם השני היה המובלעת שנוצרה בדרום לבנון ושנשלטה על ידי המיליציות הנוצריות בראשותו של סעד חדאד. מיליציות אלו קיבלו חיזוק משמעותי לאחר מבצע ליטני, הן בציוד והן בהיקף האימונים, דבר שהפך אותם לצבא חצי סדיר. | ||
ישראל ספגה פרסום עולמי שלילי בשל פגיעה באזרחים בזמן הלחימה, ויוחסה לה גם האחריות ליצירת זרם של 200 אלף פליטים, רובם שיעים, שנסו צפונה לכיוון ביירות. | ישראל ספגה פרסום עולמי שלילי בשל פגיעה באזרחים בזמן הלחימה, ויוחסה לה גם האחריות ליצירת זרם של 200 אלף פליטים, רובם שיעים, שנסו צפונה לכיוון ביירות. | ||
לצה"ל היו 18 הרוגים, 113 פצועים, 4 חיילים נוספים נהרגו וחייל אחד, אברהם עמרם, נשבה במהלך חודשי הנסיגה, תמורתו שוחררו 76 מחבלים שפוטים ובהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה. לארגוני הטרור הפלסטינים היו כ-300 הרוגים. | לצה"ל היו 18 הרוגים, 113 פצועים, 4 חיילים נוספים נהרגו וחייל אחד, אברהם עמרם, נשבה במהלך חודשי הנסיגה, תמורתו שוחררו 76 מחבלים שפוטים ובהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה. לארגוני הטרור הפלסטינים היו כ-300 הרוגים. | ||
תוצאת לוואי נוספת של המבצע אפשר לראות בשינוי במדיניות הסורים שפנו כנגד הנוצרים בלבנון, דבר שהביא לשרשרת אירועים ב[[תשמ"א]] וב[[תשמ"ב]] שגררו בסופו של דבר את פתיחת [[מבצע שלום הגליל]]. | |||
==[[הרבי]] ו[[חב"ד]] במהלך המבצע== | ==[[הרבי]] ו[[חב"ד]] במהלך המבצע== | ||
תוכחתו הגלויה והנחרצת של הרבי בתקופת מבצע ליטני הייתה לכבוש את כל העיר צור בלבנון. הוא טען שבלי כיבוש צור, לא יהיה מבצע מושלם, והוסיף כי בעתיד יהיה צורך להלחם שוב במחבלים ובתנאים גדולים יותר. | תוכחתו הגלויה והנחרצת של הרבי בתקופת מבצע ליטני הייתה לכבוש את כל העיר צור בלבנון. הוא טען שבלי כיבוש צור, לא יהיה מבצע מושלם, והוסיף כי בעתיד יהיה צורך להלחם שוב במחבלים ובתנאים גדולים יותר. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
{{ציטוטון|החסרון הראשון, הוא שלא נתנו למחבלים לברוח. (אע"פ שעל פי הלכה היה צריך שהם יברחו) אבל החסרון הגדול ביותר הוא שלא כבשו את העיר צור}}{{הערה|משיחת פסח שני תשל"ח}}{{הערה|מתוך הספר: שלום שלום ואין שלום, עמוד 129}}. | {{ציטוטון|החסרון הראשון, הוא שלא נתנו למחבלים לברוח. (אע"פ שעל פי הלכה היה צריך שהם יברחו) אבל החסרון הגדול ביותר הוא שלא כבשו את העיר צור}}{{הערה|משיחת פסח שני תשל"ח}}{{הערה|מתוך הספר: שלום שלום ואין שלום, עמוד 129}}. | ||
בי"ב תמוז תשל"ח בעת ההתוועדות, דיבר הרבי בכאב רב על שצה"ל לא השלים את משימתו בשל התערבות הפוליטיקאים, החוששים מה יאמרו הגויים ולא לומדים כלל משגיאות העבר כגון מלחמת יום כיפור ומבצע ליטני שבהם שמעו לפוליטיקאים במקום למומחי הצבא ובשל כך איבדנו חיילים רבים הי"ד | בי"ב תמוז תשל"ח בעת ההתוועדות, דיבר הרבי בכאב רב על שצה"ל לא השלים את משימתו בשל התערבות הפוליטיקאים, החוששים מה יאמרו הגויים ולא לומדים כלל משגיאות העבר כגון מלחמת יום כיפור ומבצע ליטני שבהם שמעו לפוליטיקאים במקום למומחי הצבא ובשל כך איבדנו חיילים רבים הי"ד. | ||
הרבי המשיך והסביר: {{ציטוטון|במשך עשרה ימים הנ"ל יכלו לסיים את המבצע בשלימותו ולהסיר לגמרי את הסכנה (בדרך הטבע) המאיימת על בטחונם של יהודי ארץ ישראל. וכל זה - אפילו מבלי להתחשב בנסים הגלויים שראו אנשי הצבא. היינו אפילו בדרך הטבע יכלו לסיים זאת במשך עשרה ימים, (ועאכו"כ כאשר ראו - החל מהיום הראשון - שזהו נצחון שלמעלה מדרך הטבע לגמרי (כפי שאמרו אנשי הצבא) הרי בודאי שהיו יכולים לסיים זאת בפחות מעשרה ימים!}} | הרבי המשיך והסביר: {{ציטוטון|במשך עשרה ימים הנ"ל יכלו לסיים את המבצע בשלימותו ולהסיר לגמרי את הסכנה (בדרך הטבע) המאיימת על בטחונם של יהודי ארץ ישראל. וכל זה - אפילו מבלי להתחשב בנסים הגלויים שראו אנשי הצבא. היינו אפילו בדרך הטבע יכלו לסיים זאת במשך עשרה ימים, (ועאכו"כ כאשר ראו - החל מהיום הראשון - שזהו נצחון שלמעלה מדרך הטבע לגמרי (כפי שאמרו אנשי הצבא) הרי בודאי שהיו יכולים לסיים זאת בפחות מעשרה ימים!}} | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
גם לאחר שעברו חודשיים מהמבצע, המשיך הרבי לטעון כי יש לפחות ללמוד את הלקח ולהסיק מסקנות ולא לחזור שוב על הטעות של זלזול בענייני ביטחון תמורת 'רווחים מדיניים'. | גם לאחר שעברו חודשיים מהמבצע, המשיך הרבי לטעון כי יש לפחות ללמוד את הלקח ולהסיק מסקנות ולא לחזור שוב על הטעות של זלזול בענייני ביטחון תמורת 'רווחים מדיניים'. | ||
לאחר | לאחר שנים, בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גילה האלוף שגיא טפח מהתכניות הסודיות של המבצע, ואמר שהרבי צדק. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[מלחמת לבנון הראשונה]] | * [[מלחמת לבנון הראשונה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21945 הרבי ידע על המבצע הלבנוני] {{אינפו}} | * [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21945 הרבי ידע על המבצע הלבנוני] {{אינפו}} | ||
*[https://www.hageula.com/moshiach/prophesy/24876.htm מבצע ליטני: פחד שווא מאומות העולם!] {{הגאולה}} | |||
{{מלחמות ישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]] | [[קטגוריה:מלחמות ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:12, 1 ביולי 2024
מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה "אבי החכמה") הוא מבצע צבאי, שהתקיים בתאריכים ה'-י"ב אדר ב' (תשל"ח), שבו חדר צה"ל לאזור הדרומי של לבנון עד נהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד נסיגתו חזרה לגבול הבין-לאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.
הרקע למבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף שנות ה-60 החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובמיוחד אש"ף, לקיים פעילות מאורגנת במחנות אימונים שהקימו בדרום לבנון, והשתמשו במחנות אלו כבסיס לפעולות טרור נגד ישראל. תהליך זה הואץ בעקבות דחיקתם של הארגונים הפלסטינים מירדן בעקבות אירועי ספטמבר 1970. במהלך שנות השבעים בוצעו פעולות טרור רבות נגד מטרות ישראליות, פעולות שמבצעיהן יצאו מלבנון. פיגוע כביש החוף (שכונה גם "אוטובוס הדמים"), שהיה ב-ב' אדר ב' ובו נרצחו 35 ישראלים בלב ישראל, הביא את ממשלת ישראל להחלטה לבצע פעולה צבאית שתביא לתוצאות ממשיות במלחמה נגד ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון.
מהלך הלחימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל ה' אדר ב' תשל"ח, שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף, נכנסו כוחות חי"ר ושריון של צה"ל לדרום לבנון בארבע גזרות עיקריות, לאחר ריכוך ארטילרי ואווירי של חילות התותחנים, האוויר והים. שר הביטחון, עזר ויצמן, המליץ על כניסה לעיר צור ולמחנה הפליטים הסמוך אליה – אל רשידיה, אולם הרמטכ"ל, מרדכי גור התנגד למהלך מחשש לריבוי נפגעים בכוח התוקף, וכך נמנעו הכוחות הישראלים מכניסה לשטח העירוני ונוצרה מובלעת צור.
לקראת סיום המבצע[דרושה הבהרה] ביצע כוח מיחידת שלדג, שהייתה באותם ימים כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים, סיור לאיסוף מודיעין בקרבת העיירה חאצביא מעבר לקווים בהם שלט צה"ל. הכוח נקלע למארב מחבלים ומטען חומר נפץ הופעל כלפי המשאית בה נסע הכוח. אחד ממפקדי הצוותים שלמה נמרודי, נפצע קשה ואיבד את רגלו. מפקד הפלוגה, אריק שור, פעל בקור רוח והצליח לחלץ את הכוח מהשטח בבטחה.
חלק גדול מהאזרחים בדרום לבנון ומאנשי אש"ף נסוגו לצפון עוד בטרם החלה הלחימה. למעשה, ברוב החזיתות לא הייתה התנגדות ממשית לצה"ל וקרבות שבהם היו לצה"ל אבדות בנפש התרחשו בנקודות בודדות. כוחות צה"ל כבשו בתחילה רצועה ברוחב של כ-10 ק"מ ולאחר מכן הגיעו לנהר הליטני ועסקו בהשתלטות על הכפרים שבדרום לבנון. בתגובה למבצע הפגיז אש"ף את יישובי צפון ישראל בקטיושות ומן הירי נהרגו שני תושבי קיבוץ מנרה. לאחר שישה ימים, ב-י"ב אדר ב', הורה שר הביטחון עזר ויצמן לכוחות צה"ל להתחיל בנסיגה לקו הגבול הבינלאומי. בפועל נמשכה נסיגה זו כשלושה חודשים והסתיימה בחודש סיון.
תוצאות המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים שנועדו למנוע ממנו את החזרה אל הגבול עם ישראל. הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, יוניפי"ל (UNIFIL - UN Interim Force in Lebanon, כוח האו"ם הזמני בלבנון). הבלם השני היה המובלעת שנוצרה בדרום לבנון ושנשלטה על ידי המיליציות הנוצריות בראשותו של סעד חדאד. מיליציות אלו קיבלו חיזוק משמעותי לאחר מבצע ליטני, הן בציוד והן בהיקף האימונים, דבר שהפך אותם לצבא חצי סדיר.
ישראל ספגה פרסום עולמי שלילי בשל פגיעה באזרחים בזמן הלחימה, ויוחסה לה גם האחריות ליצירת זרם של 200 אלף פליטים, רובם שיעים, שנסו צפונה לכיוון ביירות. לצה"ל היו 18 הרוגים, 113 פצועים, 4 חיילים נוספים נהרגו וחייל אחד, אברהם עמרם, נשבה במהלך חודשי הנסיגה, תמורתו שוחררו 76 מחבלים שפוטים ובהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה. לארגוני הטרור הפלסטינים היו כ-300 הרוגים.
תוצאת לוואי נוספת של המבצע אפשר לראות בשינוי במדיניות הסורים שפנו כנגד הנוצרים בלבנון, דבר שהביא לשרשרת אירועים בתשמ"א ובתשמ"ב שגררו בסופו של דבר את פתיחת מבצע שלום הגליל.
הרבי וחב"ד במהלך המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכחתו הגלויה והנחרצת של הרבי בתקופת מבצע ליטני הייתה לכבוש את כל העיר צור בלבנון. הוא טען שבלי כיבוש צור, לא יהיה מבצע מושלם, והוסיף כי בעתיד יהיה צורך להלחם שוב במחבלים ובתנאים גדולים יותר.
הרבי בשיחות הקודש, דיבר על המבצע: "החסרון הראשון, הוא שלא נתנו למחבלים לברוח. (אע"פ שעל פי הלכה היה צריך שהם יברחו) אבל החסרון הגדול ביותר הוא שלא כבשו את העיר צור"[1][2].
בי"ב תמוז תשל"ח בעת ההתוועדות, דיבר הרבי בכאב רב על שצה"ל לא השלים את משימתו בשל התערבות הפוליטיקאים, החוששים מה יאמרו הגויים ולא לומדים כלל משגיאות העבר כגון מלחמת יום כיפור ומבצע ליטני שבהם שמעו לפוליטיקאים במקום למומחי הצבא ובשל כך איבדנו חיילים רבים הי"ד. הרבי המשיך והסביר: "במשך עשרה ימים הנ"ל יכלו לסיים את המבצע בשלימותו ולהסיר לגמרי את הסכנה (בדרך הטבע) המאיימת על בטחונם של יהודי ארץ ישראל. וכל זה - אפילו מבלי להתחשב בנסים הגלויים שראו אנשי הצבא. היינו אפילו בדרך הטבע יכלו לסיים זאת במשך עשרה ימים, (ועאכו"כ כאשר ראו - החל מהיום הראשון - שזהו נצחון שלמעלה מדרך הטבע לגמרי (כפי שאמרו אנשי הצבא) הרי בודאי שהיו יכולים לסיים זאת בפחות מעשרה ימים!"
הפעולות שהיו אמורות להתבצע במשך יומיים התבצעו בפחות מיום אחד, וכל אנשי הצבא אמרו פה אחד שראו בעיני בשר נסים גלויים למעלה מדרך הטבע.
גם לאחר שעברו חודשיים מהמבצע, המשיך הרבי לטעון כי יש לפחות ללמוד את הלקח ולהסיק מסקנות ולא לחזור שוב על הטעות של זלזול בענייני ביטחון תמורת 'רווחים מדיניים'.
לאחר שנים, בראיון לשבועון כפר חב"ד גילה האלוף שגיא טפח מהתכניות הסודיות של המבצע, ואמר שהרבי צדק.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מלחמות ישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
| פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | |