אדיר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדיר''' הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה | '''אדיר''' הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה, ולענינים נוספים. | ||
==ביאור הלשון== | ==ביאור הלשון== | ||
בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר | בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק{{הערה|ביצה טו, ב.}}, וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי. | ||
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | ||
בחסידות מובא ש'אדיר' [[עם הכולל|עם הכולל | בחסידות מובא ש'אדיר' [[גימטריא#גימטריא "עם הכולל"|עם הכולל]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. | ||
ה[[מהרש"א]] מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר. | |||
==כינוי לדברים שונים== | ==כינוי לדברים שונים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*בני ישראל{{הערה|"ואדירי כל חפצי בם" (תהלים טז).}} | *בני ישראל{{הערה|"ואדירי כל חפצי בם" (תהלים טז).}} | ||
*המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | *המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | ||
*מלך | *מלך{{הערה|"והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י, לד), על פי גיטין נו, ב.}}. | ||
==בפיוט ובנגינה== | |||
בפיוטים רבים משמש הכינוי 'אדיר' עבור הקב"ה, והוא מופיע רבות בפתיחה של פיוטים המסודרים לפי אקרוסטיכון של [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | |||
גם במסורת הנגינה החב"דית ישנם מספר ניגונים כאלו, בהם [[ניגון אדיר הוא]] העוסק ב[[אחדות השם]], הפיוט '[[מי אדיר (ניגון)|מי אדיר]]' שנוהגים לנגן תחת ה[[חופה]] לפני התחלת הסידור קידושין, והפיוט ל[[שמחת תורה]] '[[ניגון מפי אל]]' המתחיל במילים 'אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם'. | |||
פיוטים ידועים נוספים הנפוצים בקהילות ישראל: 'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב' וכן 'אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה . . כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה' שנהוג לשורר בסוף סדר פסח. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||