אליהו טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
(זה הספד או ערך באנציקלופדיה) |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליהו טננבוים.jpeg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אליהו טננבוים.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו טננבוים]] | ||
הרב '''אליהו טננבוים''' ([[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] - [[ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]]) | הרב '''אליהו טננבוים''' ([[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] - [[ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]]) היה [[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים|יוסף מנחם מענדל]] ולאימו מרת זיסל דבורה בעיר פילדלפיה שב[[ארצות הברית]]. | נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים|יוסף מנחם מענדל]] ולאימו מרת זיסל דבורה בעיר [[פילדלפיה]] שב[[ארצות הברית]]. | ||
לפני הברית שלו, שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שמואל לויטין]] מ[[ברוקלין]] | לפני הברית שלו, שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שמואל לויטין]] מ[[ברוקלין]] ל[[פילדלפיה]] שייצג את אותו בתור [[סנדק]]. | ||
כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל [[חינוך]] חסידי. | כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל [[חינוך]] חסידי. | ||
כשהגיע לגיל שלוש{{הערה|ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"י]] | כשהגיע לגיל שלוש{{הערה|ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"י]]}}, זכה ש[[הרבי]] גזז את שערות ראשו בתספורת. | ||
בשנת [[תש"כ]], על פי הצעת אביו התחיל ללמוד חסידות שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו{{הערה|כתוצאה מכך זכה לקבל | בשנת [[תש"כ]], על פי הצעת אביו התחיל ללמוד [[חסידות]] שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו{{הערה|כתוצאה מכך זכה לקבל דמי חנוכה מהרבי}}. | ||
למד אצל הרב [[יואל כהן]] וממנו קיבל את היסודות של [[תורת החסידות]]. | |||
לימוד התורה היה אצלו הדבר הכי אהוב, והוא למד כל מה שהיה בהישג ידו. | |||
במשך שנות [[תשכ"ג]] - [[תשכ"ה]], למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | |||
בשנת תשכ"ו, למד ב[[תומכי תמימים המרכזית ב-770|תומכי תמימים המרכזית ב770]] וזכה לשמש כממונה על אפיית המצות{{הערה|בערב פסח}} בעבור הרבי. | |||
ב[[ז' אלול]] [[תש"ל]] התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר מונטריאול, חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של אהלי תורה. | ב[[ז' אלול]] [[תש"ל]] התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר [[מונטריאול]], חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]. | ||
אחרי חתונתו למד בכולל שנה שלמה. | |||
===מגיד שיעור=== | ===מגיד שיעור=== | ||
בשנת [[תשל"ב]] מינוהו ל[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]]. בתפקיד זה המשיך במשך 52 שנה. | |||
בתקופת השנים ש[[הרבי]] התוועד כל [[שבת]], דרש הרב אליהו מתלמידיו שיזכרו נקודה אחת מה[[התוועדות]] על מנת לחזור בכיתה. | |||
שיעוריו היו לשם דבר. הוא השתדל להסביר את השיעורים בישיבה באופן הטוב ביותר וכל תלמידיו הבינו את הלימוד היטב. | |||
===גאון בתורה ובמידות=== | |||
הוא היה גאון בתורה, וביחד עם זה הצנע לכת בתכלית. במשך השנים בילה הרבה זמן עם נכדיו, עורר אותם מאוד ללמוד. הוא רווה מכך נחת. | |||
בטבעו היה איש חיובי. מעולם לא דיבר סרה על אף אדם. | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
כשחלה במחלה והיה קרוב לפטירתו, על אף חלישותו לא הפסיק לקיים את לימוד השיעורים שלו. | |||
לפני [[חג הפסח]] [[תשפ"ג]], קיווה שיצליח לגמור את לימודיו ב[[מסכת גיטין]] | לפני [[חג הפסח]] [[תשפ"ג]], קיווה שיצליח לגמור את לימודיו ב[[מסכת גיטין]] ב[[ערב פסח]], לרגל [[תענית בכורות]]. לאחר כמה זמן הצליח לערוך [[סיום מסכת]]. | ||
ביום הולדתו{{הערה|ב[[כ"ז ניסן]] [[תשפ"ג]]}} החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לרפואתו. | |||
נפטר ב[[מוצאי שבת]], אור ליום א' [[ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]], במעמד כל בני משפחתו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''בניו''' | |||
*בנו, הרב לוי יצחק - שליח במלבורן. | |||
'''בניו | *בנו, הרב שלמה - קראון הייטס. | ||
*הרב לוי יצחק - שליח | *בנו הרב דוד - שליח הרבי לקליפורניה. | ||
*הרב שלמה - קראון הייטס. | |||
*הרב דוד - שליח הרבי | |||
'''בנותיו:''' | '''בנותיו:''' | ||
*מרת סימה טננבוים - קראון הייטס. | *מרת סימה טננבוים - קראון הייטס. | ||
*מרת רחל לאה בנון - קראון הייטס. | *מרת רחל לאה בנון - קראון הייטס. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* תולדות חייו מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 59. | * תולדות חייו מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 59. | ||
* '''מגיד שיעור''' תולדות חייו מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2059 | |||
* '''מגיד שיעור''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2059 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:טננבוים, אליהו}} | {{מיון רגיל:טננבוים, אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
הרב אליהו טננבוים (כ"ז ניסן תש"ז - ט"ז אייר תשפ"ג) היה מגיד שיעור בישיבת אהלי תורה בקראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז ניסן תש"ז לאביו הרב יוסף מנחם מענדל ולאימו מרת זיסל דבורה בעיר פילדלפיה שבארצות הברית. לפני הברית שלו, שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ את הרב שמואל לויטין מברוקלין לפילדלפיה שייצג את אותו בתור סנדק.
כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל חינוך חסידי.
כשהגיע לגיל שלוש[1], זכה שהרבי גזז את שערות ראשו בתספורת.
בשנת תש"כ, על פי הצעת אביו התחיל ללמוד חסידות שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו[2].
למד אצל הרב יואל כהן וממנו קיבל את היסודות של תורת החסידות. לימוד התורה היה אצלו הדבר הכי אהוב, והוא למד כל מה שהיה בהישג ידו.
במשך שנות תשכ"ג - תשכ"ה, למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול. בשנת תשכ"ו, למד בתומכי תמימים המרכזית ב770 וזכה לשמש כממונה על אפיית המצות[3] בעבור הרבי.
בז' אלול תש"ל התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר מונטריאול, חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של אהלי תורה. אחרי חתונתו למד בכולל שנה שלמה.
מגיד שיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ב מינוהו למגיד שיעור בישיבת אהלי תורה. בתפקיד זה המשיך במשך 52 שנה. בתקופת השנים שהרבי התוועד כל שבת, דרש הרב אליהו מתלמידיו שיזכרו נקודה אחת מההתוועדות על מנת לחזור בכיתה.
שיעוריו היו לשם דבר. הוא השתדל להסביר את השיעורים בישיבה באופן הטוב ביותר וכל תלמידיו הבינו את הלימוד היטב.
גאון בתורה ובמידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה גאון בתורה, וביחד עם זה הצנע לכת בתכלית. במשך השנים בילה הרבה זמן עם נכדיו, עורר אותם מאוד ללמוד. הוא רווה מכך נחת. בטבעו היה איש חיובי. מעולם לא דיבר סרה על אף אדם.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשחלה במחלה והיה קרוב לפטירתו, על אף חלישותו לא הפסיק לקיים את לימוד השיעורים שלו.
לפני חג הפסח תשפ"ג, קיווה שיצליח לגמור את לימודיו במסכת גיטין בערב פסח, לרגל תענית בכורות. לאחר כמה זמן הצליח לערוך סיום מסכת.
ביום הולדתו[4] החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לרפואתו.
נפטר במוצאי שבת, אור ליום א' ט"ז אייר תשפ"ג, במעמד כל בני משפחתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו
- בנו, הרב לוי יצחק - שליח במלבורן.
- בנו, הרב שלמה - קראון הייטס.
- בנו הרב דוד - שליח הרבי לקליפורניה.
בנותיו:
- מרת סימה טננבוים - קראון הייטס.
- מרת רחל לאה בנון - קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו מתוך שבועון בית משיח גיליון 1359 עמוד 59.
- מגיד שיעור תולדות חייו מתוך שבועון כפר חב"ד גיליון 2059