אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו): הבדלים בין גרסאות בדף
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מוסדות חב"ד | מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]] נקראים '''אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש''' על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]. את המוסדות ניהלו השלוחים הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[זלמן טייבל]], הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[מרדכי בלינוב]]. ונכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלים במוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו, השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי וחנה באנון. | ||
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|ישיבת חב"ד בקזבלנקה]] | [[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|ישיבת חב"ד בקזבלנקה]] | ||
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל | [[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]] | ||
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]] | [[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]] | ||
==המוסדות== | ==המוסדות== | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==אימפריית חב"ד מרוקו== | ==אימפריית חב"ד מרוקו== | ||
בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. | בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס.}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו.}}. | ||
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}} ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת. | הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו.}} ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת. | ||
תחת שלוחי הרבי פעלו בשנות הי' הראשונות, מפקחים ר' [[שלמה בן שושן]] ור' [[עמרם בן אזולאי]]{{הערה|עבודת המפקחים מתועדת בספר [[חב"ד במרוקו]] עמוד 51. על עבודת ר' עמרם בן אזולאי - ראו בראיון שהעניק ל[[מנחם כהן]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1716.}}, הם סבבו בין כפרים ועיירות ברחבי מרוקו, פיקחו על התנהלות המוסדות המקומיים ושלחו דוחו"ת מפורטים לרבי. | |||
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם. | בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם. | ||
==מוסדות ב-70 ערים עיירות וכפרים== | |||
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. | |||
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
[[יהדות ספרד]] | *[[יהדות מרוקו]] | ||
*[[יהדות ספרד]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
גרסה אחרונה מ־09:11, 6 בנובמבר 2024
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש על שם הרבי הריי"צ ובנשיאות הרבי. את המוסדות ניהלו השלוחים הרב שלמה מטוסוב, הרב ניסן פינסון, הרב זלמן טייבל, הרב מיכאל ליפסקר, הרב שלום איידלמן והרב יהודה לייב רסקין, הרב סעדיה ליברוב, הרב עזריאל חייקין, הרב מרדכי בלינוב. ונכון לשנת תשפ"ד פועלים במוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו, השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי וחנה באנון.
המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתי מדרש למורים
- ישיבות לצעירים
- תלמודי תורה
- בית מדרש לסופרות
- בתי ספר בית רבקה לבנות
- סמינר בית רבקה
- ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים
- כוללים
- ספריות תורניות
- מקוואות
אימפריית חב"ד מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב שלמה מטוסוב הקים בהוראת הרבי - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה[1]. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"[2].
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל לשכת ליובאוויטש האירופאית ובא כח הרבי, הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[3] ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.
תחת שלוחי הרבי פעלו בשנות הי' הראשונות, מפקחים ר' שלמה בן שושן ור' עמרם בן אזולאי[4], הם סבבו בין כפרים ועיירות ברחבי מרוקו, פיקחו על התנהלות המוסדות המקומיים ושלחו דוחו"ת מפורטים לרבי.
בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על ארכיון מרוקו, הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.
מוסדות ב-70 ערים עיירות וכפרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחת אחריות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב שלמה מטוסוב הקים בהוראת הרבי - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה[5]. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"[6].
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל לשכת ליובאוויטש האירופאית ובא כח הרבי, הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[7]ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- וממדבר מתנה, כי קרוב פרשת במדבר ה'תש"פ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט
- אבנר שאקי הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו, הידברות
- יעקב כהן המקושרים ממרוקו, שבועון בית משיח מתוך הספר חב"ד במרוקו ב' כסלו תשע"ז
- תכתב זאת לדור אחרון - השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר תולדותיו ופועלו בתשורה מנישואי נכדו, כ"ז סיוון תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס.
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו.
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך. הרב בנימין גורודצקי, ספר זכרון, פרק מרוקו.
- ↑ עבודת המפקחים מתועדת בספר חב"ד במרוקו עמוד 51. על עבודת ר' עמרם בן אזולאי - ראו בראיון שהעניק למנחם כהן, שבועון כפר חב"ד גליון 1716.
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך. הרב בנימין גורודצקי, ספר זכרון, פרק מרוקו