מי לכם פה (פיוט לל"ג בעומר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הפיוט '''מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה''' הינו פיוט לפי סדר א"ב עד האות י' שמתייחס לאנשים שבאו מכל קצוי תבל לחוג את ה[[הילולה]] ב[[מירון]] ב[[ל"ג בעומר]] של רבי [[שמעון בר יוחאי]]. תחילה מפורטים כמה מקומות עיקריים מהם היו באים לחגוג במירון בזמנו של רבי [[יוסף לייב שפירא]] ([[ירושלים]]; [[צפת]]; [[טבריה]]; [[חברון]]; [[חיפה]]; [[בני ברק]]), לאחר מכן שלושה [[בית (שירה)|בתים]] הפונים לכלל ישראל, והבית האחרון פונה לבאים מ[[חוץ לארץ]] פיוט זה הוא [[פיוט]] שחובר על ידי רבי [[יוסף לייב שפירא]] מ[[צפת]] בשנות [[ה'ת"ש]], לכבוד [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[ל"ג בעומר]].
{{קשר חב"די}}
 
הפיוט '''מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה''' הינו פיוט לפי סדר א"ב עד האות י' שמתייחס לאנשים שבאו מכל קצוי תבל לחוג את ה[https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%94 הילולה] ב[[מירון]] ב[[ל"ג בעומר]] של רבי [[שמעון בר יוחאי]]. תחילה מפורטים כמה מקומות עיקריים מהם היו באים לחגוג במירון בזמנו של רבי [[יוסף לייב שפירא]] ([[ירושלים]]; [[צפת]]; [[טבריה]]; [[חברון]]; [[חיפה]]; [[בני ברק]]), לאחר מכן שלושה [[בית (שירה)|בתים]] הפונים לכלל ישראל, והבית האחרון פונה לבאים מ[[חוץ לארץ]] פיוט זה הוא [[פיוט]] שחובר על ידי רבי [[יוסף לייב שפירא]] מ[[צפת]] בשנות [[ה'ת"ש]], לכבוד [[הילולא|הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[ל"ג בעומר]].
==אודות==


{{חלונית
{{חלונית
| כותרת =  '''מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה'''
| כותרת =  '''מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה'''
| תוכן = '''אַ'''נְשֵׁי [[ירושלים|יְרוּשָׁלַיִם]], יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה?
| תוכן = '''אַ'''נְשֵׁי [[ירושלים|יְרוּשָׁלַיִם]], יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה?
 
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!
{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}


'''בְּ'''רוּכֵי [[צפת|צְפַת]], שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''בְּ'''רוּכֵי [[צפת|צְפַת]], שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


'''גְּ'''דוֹלֵי [[טבריה|טְבֶרְיָה]], עִיר פּוֹרִיָּה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''גְּ'''דוֹלֵי [[טבריה|טְבֶרְיָה]], עִיר פּוֹרִיָּה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


'''דְ'''גוּלֵי [[חברון|חֶבְרוֹן]], קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''דְ'''גוּלֵי [[חברון|חֶבְרוֹן]], קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''הַ'''דּוּרֵי [[חיפה|חֵיפָה]], עִיר הַיָּפָה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''הַ'''דּוּרֵי [[חיפה|חֵיפָה]], עִיר הַיָּפָה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''וְ'''תִיקֵי [[בני ברק|בְּנֵי בְּרַק]], מְאִירִים כַבָּרָק, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''וְ'''תִיקֵי [[בני ברק|בְּנֵי בְּרַק]], מְאִירִים כַבָּרָק, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''זַ'''כָּאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''זַ'''כָּאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''חֲ'''סִידֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''חֲ'''סִידֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''טְ'''הוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''טְ'''הוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!


{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
'''י'''וֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
'''י'''וֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
 
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!
{{מרכז|לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!}}
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
| מאת = רבי יוסף לייב שפירא מצפת
| מאת = רבי יוסף לייב שפירא מצפת
}}
}}
==פיוטי רשב"י בל"ג בעומר בחב"ד==
בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל"ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב"י –  "בר יוחאי... אשריך", כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת "שבחו של מקום" . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב"י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד".|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}}.
{{ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

גרסה אחרונה מ־23:28, 27 במאי 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפיוט מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה הינו פיוט לפי סדר א"ב עד האות י' שמתייחס לאנשים שבאו מכל קצוי תבל לחוג את ההילולה במירון בל"ג בעומר של רבי שמעון בר יוחאי. תחילה מפורטים כמה מקומות עיקריים מהם היו באים לחגוג במירון בזמנו של רבי יוסף לייב שפירא (ירושלים; צפת; טבריה; חברון; חיפה; בני ברק), לאחר מכן שלושה בתים הפונים לכלל ישראל, והבית האחרון פונה לבאים מחוץ לארץ פיוט זה הוא פיוט שחובר על ידי רבי יוסף לייב שפירא מצפת בשנות ה'ת"ש, לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר.


מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה
מאת רבי יוסף לייב שפירא מצפת

אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

בְּרוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

גְּדוֹלֵי טְבֶרְיָה, עִיר פּוֹרִיָּה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

דְגוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

הַדּוּרֵי חֵיפָה, עִיר הַיָּפָה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

וְתִיקֵי בְּנֵי בְּרַק, מְאִירִים כַבָּרָק, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

זַכָּאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

טְהוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

יוֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

פיוטי רשב"י בל"ג בעומר בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):

"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל"ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב"י – "בר יוחאי... אשריך", כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות[1] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת "שבחו של מקום" . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב"י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד".

התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272

בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי[2] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם[3].

הערות שוליים

  1. המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.
  2. צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי" .
  3. שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.