שער היחוד והאמונה: הבדלים בין גרסאות בדף
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשיחת פרשת בראשית [[תשכ"ט]] דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה ב[[אחדות ה']] בשלילת ה[[שיתוף]] אף על הגויים, ובזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים, וזו הסיבה להדפסת שער היחוד והאמונה ב[[אנגלית]]. | בשיחת פרשת בראשית [[תשכ"ט]] דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה ב[[אחדות ה']] בשלילת ה[[שיתוף]] אף על הגויים, ובזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים, וזו הסיבה להדפסת שער היחוד והאמונה ב[[אנגלית]]. | ||
===שלושת שלבי ההתפתחות=== | |||
[[קובץ:שיר שער היחוד.jpg|ממוזער|שיר שצירף ר' [[אשר גרוסמן]] להדפסת התניא בשנת [[תר"ס]] כשצורף אליו שער היחוד והאמונה, כשראשי השורות יוצרים אקרוסטיכון עם שמו הפרטי של אדמו"ר הרש"ב "שלום דובער נ"י", וסופי השורות: "ברב"י שמואל זי"ע". (הדף נתלש בהוראת אדמו"ר הרש"ב מכל העותקים ועותקים בודדים ממנו נשמרו ב[[ספריית ליובאוויטש]]){{הערה|ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.}}]] | |||
ב[[תניא מהדורה קמא|מהדורה קמא]] של התניא (ה"קונטרסים", כתבי היד שהופצו בין החסידים קודם שהודפס התניא) הייתה חלוקת הפרקים שונה מהתניא שהובא לדפוס, ובנוסף לכך חסר שם כל הסיום של פרק ו'{{הערה|[[תניא מהדורה קמא|בהערות על התניא]] מהדורה קמא (עמ' תנז-תס) מסביר בשם הרבי, שהשינויים אינם חיצוניים בלבד, אלא אדמו"ר הזקן מגלה כאן (בדפוס) עומק חדש: שבמהדורה קמא מוסבר היחוד בעניין ה'שמות' (הוי' ואלוקים), ואילו בדפוס מוסבר אופן עמוק יותר - יחוד הנבראים עם אלוקות.}}. | |||
כשהביא אדמו"ר הזקן את התניא לדפוס (בשנת תקנ"ו) '''הוסיף''' בו (בסוף פרק ו' ותחילת פרק ז') קטע ארוך שלא היה במהדורה קמא ומצד שני '''השמיט''' מפרק ז' קטע ארוך {{הערה|למרות שישנם שינויים גדולים בין כתבי היד שהגיעו לידינו, הנה דוקא קטע זה נמצא בכולם, ולמרות זאת כשהגיעו הדברים לדפוס - הושמט.}} '''שהיה''' ב"מהדורא קמא". הקטע שהושמט פותח במילים "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל", ובפשטות הטעם להשמטה הייתה כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א שהחזיק בשיטה זו{{הערה|ספר התניא - בבליוגרפיה, מונדשיין עמ' 15.}} (וממילא להגדיל את המחלוקת שגם בלי זה אכלה כל חלקה טובה). | |||
אבל 104 שנים לאחר מכן (בשנת תר"ס) כשפנה הרבי הרש"ב ל[[ר' אשר מניקולייב]] בבקשה להתעסק בהדפסת התניא לטובת הישיבה{{הערה|כפי שמתואר באריכות ב[[משה רוזנבלום#חיבוריו|דברי ימי התמימים]] בפרק העוסק בשנת תר"ס.}}, ראה ר' אשר לנכון שכבר הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה, וכפי שמעיד על כך בעצמו ב"מודעה רבה" (שבתחילת התניא) - שמלבד אשר ניקה את הדפוס משגיאות וכו' (ע"פ כתבי היד) הנה גם הוסיף את '''ה'''השלמה (בה"א הידיעה) לפרק ז'. | |||
==תוכן השער== | ==תוכן השער== | ||
גרסה אחרונה מ־14:19, 4 באוגוסט 2024
| שער היחוד והאמונה |
|---|
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
שער היחוד והאמונה הוא החלק השני מחמשת החלקים בספר התניא (ונקרא גם לקוטי אמרים חלק שני), וכולל הסבר שכלי בחידוש של הבעל שם טוב בנוגע לאחדות השם. לשער זה נדפסה הקדמה בשם 'חינוך קטן' והוא מחולק ל-12 פרקים. שער זה הוא היחיד שהודפס כבר במהדורה הראשונה יחד עם ספר התניא, כנספח לחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[1] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדפסת התניא בפעם הראשונה נגמרה ביום שלישי כ' כסלו תקנ"ז בסלאוויטא, ובמהדורה הראשונה נדפס מלבד החלק ראשון - 'ספר של בינונים' לקוטי אמרים הכולל את נ"ג פרקי התניא, החלק שני בשם 'שער היחוד והאמונה' עם ההקדמה של 'חינוך קטן'.[2].
בשיחת פרשת בראשית תשכ"ט דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה באחדות ה' בשלילת השיתוף אף על הגויים, ובזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים, וזו הסיבה להדפסת שער היחוד והאמונה באנגלית.
שלושת שלבי ההתפתחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהדורה קמא של התניא (ה"קונטרסים", כתבי היד שהופצו בין החסידים קודם שהודפס התניא) הייתה חלוקת הפרקים שונה מהתניא שהובא לדפוס, ובנוסף לכך חסר שם כל הסיום של פרק ו'[4].
כשהביא אדמו"ר הזקן את התניא לדפוס (בשנת תקנ"ו) הוסיף בו (בסוף פרק ו' ותחילת פרק ז') קטע ארוך שלא היה במהדורה קמא ומצד שני השמיט מפרק ז' קטע ארוך [5] שהיה ב"מהדורא קמא". הקטע שהושמט פותח במילים "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל", ובפשטות הטעם להשמטה הייתה כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א שהחזיק בשיטה זו[6] (וממילא להגדיל את המחלוקת שגם בלי זה אכלה כל חלקה טובה).
אבל 104 שנים לאחר מכן (בשנת תר"ס) כשפנה הרבי הרש"ב לר' אשר מניקולייב בבקשה להתעסק בהדפסת התניא לטובת הישיבה[7], ראה ר' אשר לנכון שכבר הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה, וכפי שמעיד על כך בעצמו ב"מודעה רבה" (שבתחילת התניא) - שמלבד אשר ניקה את הדפוס משגיאות וכו' (ע"פ כתבי היד) הנה גם הוסיף את ההשלמה (בה"א הידיעה) לפרק ז'.
תוכן השער[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו הראשון של התניא הוסבר איך לעורר את אהבת ה', ובהמשך לכך מוסבר בשער היחוד והאמונה כיצד לעורר את האמונה בה' שהיא הראשית והיסוד לאהבה.
בכותרת שכתב אדמו"ר הזקן לפני הפרק הראשון, מציין ששער היחוד והאמונה בא לבאר את דברי הזוהר שהפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה וברוך שם כבוד מלוכותו הוא יחודא תתאה, והתוכן של הפרקים באים לבאר את תוכן ההתבוננות בדברים המעוררים את האהבה והיראה ויסודן.
חלק זה מיוסד על שיטת הבעל שם טוב[8] שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו אין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[9] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.
בפרטיות, החלק הראשון בשער היחוד והאמונה (פרקים א'-ז') מבאר את אחדות ה' ביחס לעולמות, והחלק השני (פרקים ח'-י"ב) מבאר שהקב"ה אינו מורכב ואינו ריבוי חס ושלום.
להלן תוכן תמציתי של פרקי שער היחוד והאמונה:
- הקדמה: חינוך קטן - האמונה היא היסוד לכל עבודת ה'
- פרק א' - שיטת הבעל שם טוב, היא שהעולם נברא כל רגע מחדש מאין ליש
- פרק ב' - ההכרח השכלי לשיטת הבעל שם טוב
- פרק ג' - המשל מאור השמש לשיטת הבעל שם טוב
- פרק ד' - כח הצמצום, וכיצד למרות שהנבראים בטלים למקורם הם מרגישים עצמם למציאות
- פרק ה' - גילוי אלוקות בעולם על ידי קיום המצוות
- פרק ו' - פירוש יחוד השם הוא "אין עוד מלבדו" ולהחדיר זאת בידיעה, צריך התבוננות
- פרק ז' - יחודא עילאה ויחודא תתאה וההבדל ביניהם, וביאור הענין שצמצום לאו כפשוטו
- פרק ח' - אחדותו של הקב"ה פשוטה.
- פרק ט' - יחוד הספירות באלוקות.
- פרק י' - ביטול האור במאור - המשל והנמשל.
- פרק י"א - יחוד עשרה מאמרות המקשרים בין הספירות לעולמות
- פרק י"ב - האחדות אינה רק מצד הבורא, אלא גם מצד ההתהוות בפועל
מושגים המבוארים בחלק זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שער היחוד והאמונה מבאר מושגים ונושאים יסודיים רבים בתורת החסידות, בהם:
- רל"א שערים, לשון הקודש, שמות
- אור השמש בשמש
- צמצום הראשון, צמצום לאו כפשוטו
- יחודא עילאה ויחודא תתאה, יחודא תתאה
- אור הממלא כל עלמין והסובב כל עלמין
- אחדות השם, אחדות פשוטה
- יחוד אור ומאור, התכללות
- אותיות, עשרה מאמרות
לימוד שער היחוד והאמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את שער היחוד והאמונה ואת ליקוטי אמרים, ובאם מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה[10].
כאשר שאלו את הרבי בנוגע לרכישת מידת הזריזות, הציע הרבי ללמוד את שער היחוד והאמונה, ולאחר שהתוכן שלו יחדור בתודעת האדם שהקב"ה 'מלוא כל הארץ כבודו' כפשוטו ממש, יתבונן בדברים המופיעים בפתיחת השולחן ערוך, שהוא עומד לפני מלך גדול, וכל פעם שיצטרך לעורר בעצמו את מידת הזריזות, יתבונן בכך שוהנה השם ניצב עליו, וזה יוסיף אצלו במידת הזריזות[11].
ביחידות לר' שלום אואקי מחברי הגרופ הצרפתי הורה לו הרבי ללמוד ביחוד את פרק ב' בשער היחוד והאמונה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי מאיר אבן גבאי, דרך אמונה
- חובת הלבבות - שער היחוד
- אדמו"ר האמצעי, נר מצוה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד
- אדמו"ר הצמח צדק, ספר החקירה (דרך אמונה)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל נחום וילהלם, יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה (תשע"ז)
- זלמן גופין, שער היחוד והאמונה - מבואר - (תשס"ו. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים, תשע"א)
- מיכאל חנוך גולומב, יסודות בשער היחוד והאמונה (2 חוברות)
הערות שוליים
- ↑ מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"
- ↑ לוח היום יום - כ' כסלו.
- ↑ ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.
- ↑ בהערות על התניא מהדורה קמא (עמ' תנז-תס) מסביר בשם הרבי, שהשינויים אינם חיצוניים בלבד, אלא אדמו"ר הזקן מגלה כאן (בדפוס) עומק חדש: שבמהדורה קמא מוסבר היחוד בעניין ה'שמות' (הוי' ואלוקים), ואילו בדפוס מוסבר אופן עמוק יותר - יחוד הנבראים עם אלוקות.
- ↑ למרות שישנם שינויים גדולים בין כתבי היד שהגיעו לידינו, הנה דוקא קטע זה נמצא בכולם, ולמרות זאת כשהגיעו הדברים לדפוס - הושמט.
- ↑ ספר התניא - בבליוגרפיה, מונדשיין עמ' 15.
- ↑ כפי שמתואר באריכות בדברי ימי התמימים בפרק העוסק בשנת תר"ס.
- ↑ אחד הדברים המופלאים שניתן לראות בחלוקת המורה שיעור בלימוד התניא, שהן בשנה פשוטה והן בשנה מעוברת לומדים את התניא בשיעורים החופפים ליום ההילולא של הבעל שם טוב שהסתלק ביום ב' דחג השבועות.
- ↑ מבוסס על תורת הבעל שם טוב בביאור הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים".
- ↑ אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז, עמוד מו, ועמוד שעב.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלו.